ראובן רובין היה מגדולי הציירים בארץ ואחד מהאמנים החשובים של שנות ה-20 במאה הקודמת. הוא הרבה לצייר את נוף הארץ, עצי הזית, ירושלים בציורים שבמשך הזמן קיבלו ממד רוחני מיסטי.
יצירותיו של ראובן רובין נמצאות באוספים חשובים במוזיאונים בעולם, מוסדות ציבור וכן אצל אספנים פרטיים בארץ ובעולם. רובין הוא אחד האמנים המבוקשים והיקרים ביותר מבין האמנים הישראליים וניתן להתרשם בספריית האמנים מאינדקס המחירים שלו.
"הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים"
ראובן רובין נולד בגאלאץ שברומניה למשפחה חסידית בשם ראובן זליקוביץ. בשנת 1912 עלה לארץ והחל ללמוד בבצלאל. אחרי שנה עזב משום שלא אהב את שיטת הלימוד. הוא נסע לפריז ולמד באקדמיה "אקול דה-בוזאר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לרומניה עד תום המלחמה, שם המשיך לצייר בסגנון שהיו מי שראו בו השפעה של המיסטיקה הרומנית העתיקה. ב-1920 נסע לארה"ב והציג תערוכת יחיד בניו יורק.
הוא שב לארץ ב-1923, חדור בתפיסות אומנותיות חדשות, והציג תערוכה בשם "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים" במגדל דוד בירושלים. בתערוכה זו הביע את השינוי בתפיסתו האמנותית עד כדי כך שהרברט סמואל הנציב העליון, הדיר את רגליו ממנה.
ראובן : "רק פה אני מרגיש שהחיים והטבע שלי הם"
ראובן צייר את ארץ ישראל שלו, אפופה במיסתוריות ומיסטיות. רוחניות מתפרצת מן המכחול, תוך התמקדות בסמלים ארצישראלים ומבט רוחני משהו על נופיה, הרריה, ירושלים והגליל, עצי הזית, חגיגה בהר מירון, רימונים, ערב שבת, ליל סדר, שמחת היהדות. הוא גם צייר דמויות אשר ייצגו את הלך הרוח האמנותי תרבותי באותם ימים כמו הרקדן אגדתי, חנה רובינא בהצגה "הדיבוק" ועוד.
משיכתו העזה אל נופי הארץ ביטאו את תחושת השייכות העזה שלו אליה ובאחד הראיונות עמו אמר: רק פה אני מרגיש שהחיים והטבע שלי הם".
בנוסף ראובן רובין היה שותף להקמתה של אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל ובמשך מספר שנים עמד בראשה. בשנת 1948 שימש חבר בוועדה שבחרה בסמל מדינת ישראל וכיהן גם כציר הדיפלומטי הראשון ברומניה.
בשנת 1948 ובשנת 1952 הוזמן ראובן להציג בביאנלה בוונציה. רובין זכה בפרס דיזינגוף של עיריית תל אביב ובשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור. בשנת 2007 נערכו שתי תערוכות ענק של יצירותיו; במוזיאון ישראל תערוכת "נביא בעירו" ובמוזיאון תל אביב תערוכת "מקום חלום".
הבית בו התגורר עם משפחתו ברחוב ביאליק 14 בתל אביב אשר בו יצר בין השנים 1946-1974 משמש היום כמוזיאון בית ראובן בו מתקיימת פעילות אומנותית, תערוכות, הופעות מוזיקה ועוד.
פרסים והוקרה
* 1926 – פרס לורד פלומר לציור
* 1945- תואר דוקטור לשם כבוד במכון היהודי לדת בניו יורק
* 1964- פרס דיזנגוף לאומנות הציור והפיסול
* 1971- פרס אמן השנה מטעם האוניברסיטה ליהדות בלוס אנג'לס
* 1973- פרס ישראל לציור