מכירה: 156 תאריך המכירה: 31.01.2015 פריט: 94

אריה ארוך

ללא כותרת, 1968 ,

שמן על עץ, 40X25 ס”מ,

חתום ומתוארך.

מקור: אוסף נחמה ואשר רוזנבלום.

ספרות ותערוכה: אריה ארוך, מוזיאון תל אביב, פרופ’ מוטי עומר, פברואר-מאי 2003 , עמ’ 469 (מצולם).

ספרות: גדעון עפרת ”בספרייתו של אריה ארוך”, 2001 , עמ’ 205 (מצולם).

במשך כשנתיים תלו בביתנו זו לצד זו, מאחורי דלת, תמונה של מיכאל קיקואין (יהודי פאריסאי) ושל אריה ארוך (ישראלי-יהודי), ובאותו החדר, על קיר גלוי, תלו זו לצד זו עבודות של פורטינרי, הברזילאי המהולל, ושל ז’יל פסקן, הצרפתי המהולל – עד שבא אריה ארוך ובמו ידיו שינה את הסדר: ארוך ליד פורטינרי, ולא חס ושלום ליד קיקואין… קיקואין הנ”ל ושאר היהודים הפריסאים האלה לא היו מחומרי בניינו של ”אוונגרדיסט”, ותמיד ביקש ארוך לשכוח ולהשכיח זיקה שהיתה ביניהם בשנות ה 30- – וכשפתחתי את הדלת בבית הורי, והראיתי לו שהוא תלוי לצד מיכאל קיקואין, פניו הלבינו לשניות אחדות. צא וראה: ”משפחה מהפועל המזרחי” שאוספת אמנות מחשיבה אותו עדיין כעוד ”יהודי פריסאי”, והוא הלא כבר הנחיל לתרבות הישראלית את ”רחוב אגריפס” (!). האמנות להיות אריה ארוך, אדם ברוך, עיתון הארץ 26.05.2003

(אדם ברוך הוא בנם הבכור של אשר ונחמה רוזנבלום).

צירוף הצבעים אדום וכחול מופיע באובססיביות, בהקשרים שונים, בכל שנות יצירתו של אריה ארוך… הפרשנויות שניתנו לאדום ולכחול ביצירת ארוך, הן שונות ולפעמים הפוכות. לדוגמה, הכחול מזוהה לפעמים כ”גברי” ולפעמים כ”נשי”, וכך גם האדום, וספק אם אפשר להעמיד פרשנות חד ערכית. ארוך ניצל את החופש המודרניסטי ממוסכמות פרשניות כובלות, אם כי לא הסיק מכך שרירותיות מוחלטת. קיימות כמה משמעויות חוזרות לצמד הצבעים אצל ארוך. קודם כול, הופעותיו כמטפורה לסמכות ולשררה, למעמד למקצוע. הדגל הוא נקודת מוצא למשמעות זו, כפי שאמר ארוך עצמו לא אחת )ואולי אצלו נוכח במיוחד הדגל הבריטי, שהתנופף בארץ ישראל בשנות המנדט, ואסוציאציות אליו אפשר למצוא, למשל, בהנציב העליון(, ולתחום זה שייכים הייצוגים השונים באדום וכחול של בגדי שרד, מדי צבא וכובעים, החוזרים ונשנים בעבודותיו.

אריה ארוך, פרופ’ מרדכי עומר, מוזיאון תל אביב, פברואר 2003 – מאי 2003, עמ’ 4

בראיון עם יונה פישר חודשים אחדים לפני מותו אמר ארוך: ”הכי קל להסביר צורות יסוד בצבעי יסוד. לכל צבע יסוד ישנה צורת יסוד. זהו נושא. רציתי, בתערוכת דבורה שוקן, לבדוק אם בחופש שנרכש נקבעו גם יסודות חדשים. חולשת התיזה היא בעובדה שכחול ואדום הם צבעים יסודיים, והם חוזרים ונשנים במחשבת האדם, בדגלים. זהו יסוד שאפשר לבנות עליו, לשחק בו. הקוביסטים יצרו צורות יסוד ומיצו אותן מהר מאוד: ריבוע, עיגול, משולש. כמותן מוגבלת. כשאתה עוסק בצורה ובצבע ולא מבדיל ביניהם ישנה סכנה שתתבלבל. רציתי בפירוש להוכיח שכאשר הכחול והאדום נמצאים ביחד, הם הופכים ליסוד, ולא חשוב איך שתצייר אותם”. החתירה אל ”היסוד” נשמעת בדבריו אלה בבירור. כפי שמציין דוד גינתון, השימוש במלה יסוד בקטע נעשה באופנים שונים, אך בסוף הקטע בוקעת אמירה אישית חזקה ומבהירה: ”רציתי בפירוש להוכיח, שכאשר הכחול והאדום נמצאים ביחד , הם הופכים ליסוד” – אמירה שמאפילה על כל ההשתמעויות והפרשנויות האחרות. ארוך מבקש להגיע אל מושג היסוד, אל הנתון היסודי ביותר, ה”רדי מייד” הקדום ביותר, שבלעדיו לא יקום כל מבנה. היסוד הזה הוא בראש ובראשונה דואלי, כפי שמעידה השניות הנוכחת כל כך ביצירתו של ארוך. יש להדגיש כי אין מדובר בכל צבע לעצמו, בנפרדותם, באוטונומיה של כל אחד מהם, אלא בצירוף של שני צבעי יסוד אלה, באוטונומיה המוחלטת של זיווגם; שניות וניגוד שמתגלגלים להשלמה, לא כסוף התהליך, אלא כראשיתו, כשורש שלו. הצירוף כחול-אדום מופיע בתנ”ך בביטוי ”תכלת ארגמן”, ונכתב רבות על כך ועל השימושים שנעשו בו מאוחר יותר. כך, למשל, מתאר מחברו של ספר הזוהר את ראשית תהליך הבריאה כיציאה של התכול מתוך האדום: ”כשירד למטה נתרחק הגוון האדום ונכנס לאותו מקום שהוא הים ונצטבע גוון תכול”; והדרך שבה התחולל התהליך – ”על שלום, ובדרך שלום היה הכול”. כלומר, שניות של הצבעים, על דרך ההשלמה, עומדת ביסוד ההוויה. ואכן, כפי שהראה גינתון, לדבריו אלה של ארוך על הפיכת הכחול והאדום ליסוד יש משמעות מיסטית.

אריה ארוך, פרופ’ מרדכי עומר, מוזיאון תל אביב, פברואר 2003 – מאי 2003, עמוד 466 .

הערכת מחיר: $14,000 - $18,000

נמכר ב: 34000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אריה ארוך

אריה ארוך נולד בשנת 1908 בעיר חרקוב שבאוקראינה בה התגורר עם משפחתו עד עלייתם לארץ ישראל ב-1924. משפחתו של ארוך הייתה שומרת מסורת ודגלה בערכי ההשכלה והציונות. מגיל צעיר הרבה ארוך לצייר, השתתף בשיעורי ציור ומלאכת יד בבית הספר. ניתן להבין כי הוריו ראו בעין יפה את עניינו בתחום האמנות, שכן מיד כשעלו ארצה לתל אביב, כשארוך היה בן 16 החל ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" שבירושלים. שם, ארוך למד במשך שנה וחצי יחד עם חבריו ללימודים יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. כשחזר לתל אביב למד בגימנסיה הרצליה במגמה ריאלית. ב-1932 בילה ולמד שעות ארוכות בסטודיו של יוסף זריצקי בתל אביב. בתקופה זו החל לגבש סגנון ציורי אוורירי ומופשט יותר, פתוח וים תיכוני. כמו זריצקי, עם שנותיו כאמן ארוך עבר אל עבר ההפשטה. ב-1934 יצא ללמוד בפריז לתקופה של שנתיים. עבודות האמנות שיצר בתקופה זו מושפעת מאמני אסכולת פריז בסגנון האקספרסיוניזם. בשנת 1939 חזר ארוך לתל אביב ובשנת 1948 היה אחד ממייסדי קבוצת ''אופקים חדשים''. עם הצטרפותו לקבוצה סגנונו הציורי חזר אל המופשט והתמקד ביצירותיו בצורות מסוגים שונים, למשל, מציורי ילדים או זיכרונות ילדות. טכניקת הציור של ארוך כוללת שרבוטים ומחיקות, חריטות וכתיבה. ארוך היה בין האמנים שפרצו דרך באמנות הארצישראלית במחצית השנייה של המאה ה-20. לאמן אסתטיקה ייחודית בה שילב את המופשט הלירי ואת השפעות הפופ ארט. יצירתו הושפעה מן הפוסט אימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם בנוסח אסכולת פריז. ההפשטה באמנות שלו הגיעה בהשפעתו של יוסף זריצקי אשר ארוך בילה זמן רב בסטודיו שלו. הטכניקה הייחודית בה יצר ארוך וסגנון ציורו המופשט היה בעל השפעה על דור האמנים שבא אחריו, דוגמת רפי לביא ואביבה אורי. אריה ארוך זכה בפרסים רבים במהלך חייו על עבודתו האמנותית. ארוך זכה לתערוכות יחיד חשובות במוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, כבוד ששמור רק לחשובים שבאמני ישראל. ב-1955 זכה בפרס דיזינגוף מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, ב-1968 זכה בפרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל וב-1971 זכה בפרס ישראל לציור.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop