מכירה: 158 תאריך המכירה: 27.06.2015 פריט: 36
משה קסטל
דמויות בירושלים, 1931 ,
שמן על בד, 60X40 ס”מ,
חתום ומתוארך.
מקורותיו של הציור הנפלא הזה מגיעים עד שנת 1799 , אך נתחיל את סיפורו עוד כ 300- שנים קודם לכן: מסופר כי שורשיה של משפחת קסטל, כשמה, בממלכת קסטיליה של ספרד ההיסטורית. עם גירושם הכפוי של יהודי ספרד בשנת 1492 , הפליגו בני קסטל לארץ-ישראל והתיישבו בחופי עזה. בשנת 1799 נפלה עזה בידי נפוליאון וצבאו כחלק ממסעם לכיבוש ארץ- ישראל, ובעקבות כך נעקרה שוב משפחת קסטל מביתה לאחר ישיבה בת יותר מ-300 שנים בעיר, וקבעה את מקומה החדש תחילה בחברון ואחר כך בירושלים. משה קסטל נולד בירושלים ב-1909 וצייר כבר מילדותּ אף על פי שהיה בן למשפחת רבנים וסוחרים והדבר לא היה מקובל. בשנים 1925-1922 למד ב”בצלאל” של בוריס ש”ץ, ועם תום לימודיו השתתף בתערוכת ”מגדל דוד” החמישית, מן התערוכות שסימנו את יחסי הכוחות החדשים בשדה האמנות המקומי: עלייתה של המודרנה על פני המסורת של ”בצלאל”, התחזוקותו של הדור הצעיר על פני הדור הקודם, ומעבר מוקד העניין מירושלים העתיקה לתל אביב החדשה. בשנת 1927 החליט קסטל למלא אחר הצו המודרניסטי שרבים מאמני ישראל פעלו לפיו ונסע לבירת האמנות – פריז. שם, למד באקדמיות החשובות (ז’וליאן, גרנד שומייר, אקול דה לובר), התקרב לחוגי האמנים (ובעיקר אמני ”אסכולת פריז”) שברובע מונפרנס, והתקשר עם גלריה ז’אק שרכשה, מכרה והציגה את ציוריו. הציור הזה הוא אחד מאותם ציורים נפלאים שצייר קסטל סביב השנים 1931-1929 וחלקם הוצג ב-1931 בתערוכתו בגלריה ז’אק. קסטל ישב בפריז אך לבו ומכחולו ביקשו מזרחה – אל ירושלים, בתי האבן שלה, סמטאותיה והריה; אל חברון העתיקה והכפרים הערבים שבסביבתה; אל קבר שמעון הצדיק וקבר רחל, ואל הבוסתנים אותם נהג לבקר עם משפחתו במועדים וימי חג. כך הוא סיפר: ”פריז היא כור היתוך לציירים, אבל היא מסוגלת לדכא, אפשר ללכת בה לאיבוד, אם אינך בעל רצון חזק. הרי זה כמו פרדס הקבלה: רבים נכנסים, מעט יוצאים בשלום. לי היו שורשים ופריז לא היתה יכולה לשנות מה שקיבלתי מאבות אבותי. שאגאל צייר בפריז את ויטבסק, סוטין צייר בה את העיירה שלו, אני ציירתי את חברון וירושלים” (שלמה שבא, ”לצייר ארץ כמולדת”, הוצאת משרד הביטחון, 1992 , עמ’ 64). קסטל מצייר אפוא את האידיליה הפסטורלית הזו (מיוונית: אידיליון – ציור קטן של החיים הפשוטים) בהשפעת זיכרונות ילדותו בירושלים וזיכרונות משפחתו מחברון ועזה, תוך שילובם באסתטיקה שמכירה את שפת המיניאטורה הפרסית מחד וחפצי האמנות של ”בצלאל” הישן מאידך, ובסגנון השואב את השראתו מהאקספרסיוניזם הצרפתי המתון של אותה השעה. הנערה שבקדמת הציור נושאת על ראשה טנא (ובציורים אחרים כד) וצועדת על השביל כאילו בתפקידה ללוות את כניסתו של הצופה אל תוך הנוף האידילי. הביטו בגן העדן הקטן הזה: בשפע העצים ובצמחייה שממלאת כל פינה, בשמי התכלת השלווים, בגגות הרעפים המחודדים (כמרכיב זכרי) וכיפות האבן העגלגלות (כמרכיב נשי), ובהרים שקימוריהם עונים לכיפות הבתים המעוגלות ולחמוקי גופה של הנערה במעין קשר אקזוטי-אירוטי שבין אדם לאדמה.
קסטל צייר את הציור הנוכחי ודומיו, כאשר האידיליות כבר החלו לפוג מבדיהם של הציירים הארצישראלים. הוא המשיך לציירן בפריז שמרחקה שמר אותה ממאורעות תרפ”ט במהלכם נרצח גם דודו, הרב מאיר קסטל – פרעות אשר האירו את האידליות באור המציאות הכואבת והביאו אט אט לקִצן. משה קסטל שב לבקר בארץ-ישראל כמה פעמים במהלך שהותו הארוכה בפריז, עד שבשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה והוא עזב את אדמת אירופה. עם חזרתו הוא התיישב בצפת האהובה על אמני ישראל ופנה לציור תפנימים של בתי כנסת ושל בתי אבן קמורים ואפלוליים, לתיאורים אינטימיים של משפחות סביב שולחן השבת, חתונות יהודיות ונושאים אחרים מן המסורת בהשפעה סגנונית של האקספרסיוניזם המתון ממטבחה של ”אסכולת פריז היהודית” – עד ימציא עצמו שוב מחדש, כדרכו.
רון ברטוֹש
הערכת מחיר: $20,000 - $30,000
נמכר ב: 80000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: משה קסטל
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche