מכירה: 160 תאריך המכירה: 30.01.2016 Item: 33

רות שלוס

נערה עם סלים,

שמן על בד, 92X62 ס”מ,

חתום.

לדמות האישה שמור מקום חשוב ומרכזי בעבודתה של רות שלוס. עניינה בתיאור האשה חורג מהמסורת האמנותית המסועפת של דימויי אם וילד, ונוגע בנשיות הן כמצב קיומי הן כמעמד חברתי. האשה בציוריה של שלוס – המופיעה פעמים רבות לבדה, בלי ילדיה – מבטאת התמודדות קשת-יום, אך בו-בזמן היא זו שזועקת ומשמיעה את קול המחאה… מנקודת מבטה העצמאית התבוננה שלוס בגורלם הכאוב של הנשים סביבה. היא בחרה תמיד לצייר נשים עובדות הנושאות בעול החיים, גופן קורס, פניהן קמוטות, נשים שאינן משמרות את יופיין וחושניותן אלא מכווצות אל תוך גופן שנים של עמל ומאמץ, כמאסה המקרינה כבדות ונמ־ שכת כלפי מטה, אל האדמה או הרצפה. אך לא רק אמהות וילדים העסיקו את שלוס. ילדים כשלעצמם היו לגיבורים הראשיים בעבודתה: ילדים בודדים, ילדי מעברה השרויים בעוני, לעתים ילדים עובדים. בעוד שיוחנן סימון צייר את ילד הקיבוץ כפירותיה העסיסיים של המהפכה וכעתיד האומה – שלוס התמקדה בילדי השוליים של אותה מהפכה, אלה שלא טופחו ולא קודמו על-ידי השלטון, אלה שגורלם נתון רק בידיהם שלהם או ביד המקרה, לשבט או לחסד.

טלי תמיר, רות שלוס: עדות מקומית, משכן לאמנות עין-חרוד, 2006 עמ׳ 73-74

הערכת מחיר: $5,000 - $8,000

נמכר ב: 4600

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: רות שלוס

רות שלוס נולדה בעיר נירנברג שבגרמניה בשנת 1922 למשפחת סוחרים אמידים. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עלתה עם משפחתה לארץ ישראל ב-1937 והם התיישבו בכפר שמריהו. שלוס למדה עיצוב גרפי באקדמיה לאמנות בבצלאל שבירושלים בין השנים 1938-1941. בתקופה זו בירושלים הייתה חלק מתנועת הנוער ''השומר הצעיר'', שם התפתחה האידיאולוגיה הסוציאליסטית שלה. ב-1946 שלוס השתתפה בקורס ציור לאמני הקיבוץ הארצי, בהדרכתם של יוחנן סימון ומרסל ינקו. האמנית המשיכה את לימודיה באמנות ב-1949 באקדמיה "גראנד שומייר" שבפריז. האמנית גילתה רגישות לנושאים חברתיים ותיארה אותם רבות ביצירותיה. אמנותה מאופיינת בקומפוזיציות אקספרסיביות. המעורבות החברתית שלה השתקפה באמנותה וניתן להבין באמצעות זאת את תפיסת עולמה. שלוס נחשבת בעיני המבקרים לאמנית מחאה. דבקה במטרתה ובעמדותיה הפוליטיים. האמנית לא השתייכה לקבוצת ''אופקים חדשים'' שייצגו את המופשט הישראלי ושהתנגדו נמרצות לרעיון ולסגנון של ציירי המחאה. לאמנית היה חשוב להעביר מסר חברתי דרך אמנותה ובדרך זו דבקה בכל שנות פעילותה האמנותית. זרם הריאליזם החברתי פעל במקביל לתנועת ''אופקים חדשים'' שנמנעו מציור בעל מסר חברתי באמנות והעדיפו את הציור המופשט והאישי לעומת העיסוק הריאליסטי החברתי. רות שלוס השתייכה לקבוצת ''האמנים המוחים'', אמנים אשר שיקפו מציאות שנראית להם מעוותת ולא צודקת עם ביקורת חברתית. הם הכניסו מודעות מעמדית וביקורתית בעת שיקוף החברה ביצירותיהם. עולמה הציורי של שלוס מתאר עוול סוציאלי. היא תיארה את הצד המקופח של החברה, למשל פועלים, מעברות, הפגנות ובמיוחד נשים ואימהות. דמות האם הוצגה כסמל למחאה אילמת נגד עוולות המלחמה. לשלוס סגנון ציור ריאליסטי המתאר לרוב את הצד המדוכא והמוחלש של החברה. התיאורים שמופיעים ביצירתה מציגים את הצד הרע של החברה, את הצד האפל של האנושות. האדם והחברה עומדים תמיד במרכז עבודותיה. שלוס מרבה לצייר ילדים, קשישים, נשים, פליטים ובעלי חיים עם מבע אקספרסיבי. שלוס זכתה במדליית כסף, בתערוכה בינלאומית בלייפציג, גרמניה (1965). כמו כן זכתה במלגת שהייה מטעם קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת (1977).