מכירה: 164 תאריך המכירה: 04.02.2017 פריט: 579
לאה ניקל
ללא כותרת, 1978 , שמן על נייר, 35X24.5 ס”מ, חתום ומתוארך. מקור: האוסף הפרטי של הצייר רפי לביא. תערוכה: האוסף של רפי לביא, משכן לאמנות עין חרוד, מאי 2008. בשנת 2004 , בספרו ”מה נשמע בבית”, כותב אדם ברוך: ”כעבור חמישים שנה יהיה פה סדר, ובשבת שטופת שמש תצא משפחה לביקור ב ”מוזיאון רפי לביא ”(1). היום, על סף העשור הראשון לפטירתו של לביא, ברור כבר שלא , לא יהיה פה סדר!!! ומוזיאון רפי לביא לא יוקם. ברם אילו הוא כן היה מוקם, אזי ללא ספק שלא היה נפקד ממנו גם אגף ”אוסף רפי לביא” המפורסם. אותו אוסף מיתולוגי מסקרן שכיכב ופעל כמוזיאון פרטי הפתוח בפני חברים של רפי, אמנים, סטודנטים ומבקרי וחוקרי אמנות פלסטית. אולם, כאמור , היות ולא התברכנו במודעות לטיפוח ושמירה על הנכסים הרוחניים של עמנו, הגיעה גם שעתו של אוסף חשוב זה לצאת לשוק החופשי ולהתפרק. במאי 2008 הוצג אוסף רפי לביא במשכן לאמנות בעין חרוד. |
הערכת מחיר: $500 - $700
נמכר ב: 1100
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: לאה ניקל
רבים מגדירים את לאה ניקל כ"גברת הראשונה של הציור הישראלי" – ובצדק: לאה, שנולדה באוקראינה וחיה בתל אביב, פריז, אשדוד, ניו יורק, רומא, יפו ומושב קדרון (שבו גם הלכה לעולמה בשנת 2005), היא מהחשובות שבציירות שפעלו בארץ, יש לה תרומה מכרעת להנחלת הסגנון המופשט בציור הישראלי ולא רק חוקרי ואוצרי אמנות ידעו לזהות את איכויותיה אלא גם הקהל הרחב.. לאה ניקל נולדה ב-1918 והחל מגיל שנתיים גדלה בתל אביב. השחרור הוביל אותה לסטודיו של אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן, שם למדה במשך שנתיים והחלה לגבש את הסגנון המופשט הייחודי שאפיין את ציוריה. הכישרון שלה החל להתבלט ועל מנת להעצים אותו קיבלה ניקל החלטה יוצאת דופן נוספת ביחס לנשים באותן שנים- לעבור לפריז. ניתוץ המוסכמות והטוטאליות אפיינו גם את סגנון ציוריה של לאה ניקל, ובמיוחד לאחר שספגה בפריז – שבה חיה מ-1950 ועד 1961 – השפעה ניכרת מהאקספרסיוניזם ובפרט מסגנון שהתפתח באותן שנים וזכה לשם "טשיזם" (טש – כתם, הפשטה שאין בה כלל אובייקט). אם עד אז ציירה ניקל בעיקר ציורים פיגורטיביים (במיומנות רבה), הרי שההתוודעות לטשיזם שחררה אצלה פרץ יצירתיות עתיר אנרגיה ועז מבע וציוריה באותם תקופה נדמו ל"לפתני צבע" כהגדרתו המדויקת של החוקר והאוצר ד"ר גדעון עפרת. היא התנסתה במגוון טכניקות – ציור באצבעות, שרבוט, חריטה, טפטוף ועוד – ונתנה דרור מוחלט ליצרים שלה, זאת למרות שטף דם במוח שפגע קשות בראייתה. בפריז, וגם לאחר מכן, זכתה לאה ניקל להצלחה מרשימה. היא המשיכה לנוע ברחבי העולם, להציג את עבודותיה בנחשבות שבגלריות הבינלאומיות, ללכת עם הסגנון המופשט עד הסוף ולצייר שילוב מדויק של שמחה ותמיהה, אם כי בסופו של דבר ניכרת בציוריה בעיקר אופטימיות שבאופן טבעי ניתן לייחס לה חלק נכבד מהצלחתה של ניקל לכבוש לבבות רבים. בשנת 1995 אף זכתה ניקל בפרס ישראל לציור, בצוותא עם מנשה קדישמן. לאה ניקל נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2005. גם בשנותיה האחרונות הרבתה לצייר ועשתה זאת באופן משוחרר לחלוטין לאחר שכבר זכתה כאמור לכבוד ולהכרה חובקי עולם. במקביל דאגה ניקל להקים קרן שלה שתי מטרות: האחת לנהל את עזבונה והשנייה לתרום לרווחתם של ילדים חולי סרטן המאושפזים בביה"ח "שיבא" וכן לילדים אוטיסטים.
בעמוד זה ניתן לראות ציורים של לאה ניקל למכירה ומחירים של ציורים שכבר נמכרו במכירות פומביות בעבר.
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche