מכירה: 166 תאריך המכירה: 17.06.2017 Item: 109

אביגדור אריכא

ללא כותרת, שנות ה – 50 ,
שמן על בד, 146X114 ס”מ,
חתום.

אריכא (בוקובינה, 1929 ) חונך בבית-ספר יסודי עברי, וחלק מילדותו עשה במחנה עבודה נאצי, שבו גם רשם וצייר. ב- 1944 הועלה לארץ וגדל במעלה החמישה. למד ב”בצלאל” ( 1946-1949 ) וגם אצל ארדון. במלחמת השחרור נפצע קשה, וב 1949- קיבל מלגת השתלמות בפריס. עד 1951 למד אמנות ב”בוזאר” ופילוסופיה ב”סורבון”… ב- 1953 קבע את מקום מושבו בפריס, כשאיוריו נקשרים לדמותו וליצירותיו של סמואל בקט. כאמן צבע עבר אריכא בשנות החמישים המאוחרות לתחום ההפשטה. כדרכו, ביטא חוויה נפשית צמודה להגות פילוסופית אקזיסטנציאלית. ”גיאוגרפיה נפשית” כינה את הפשטותיו המוקדמות. אלה היו מערכות כתמים כהים, עזים ופורצים במלחמה של אור נגד חושך. מלחמה כתמית זו בנתה את חלל הבד, ההופך ל”אספקלריה לעולם חוויותיו, כעין מצבר רוחני לסערות נפשיות, לייאוש ולסבל, לאימת הזמן ולחלכאות הנפש”. בין השנים 1965-1973 חלה האטה ביצירתו הציורית של אריכא: הוא שב והתמסר לרישום ותחריט בשחור-לבן בלבד. זהו גם תהליך איטי של מעבר מציור מופשט לציור לפי הטבע… ההפסקה
והמעבר נבעו מתחושה של מיצוי עצמי בדרך ההפשטה, מהכרה שצורה פנימית הפכה למודעת, מההודאה שאמת פנימית מבוקשת נהפכה לנהירה.
דורית לויטה, סיפורה של אמנות ישראל, מסדה, 1991 .

הערכת מחיר: $8,000 - $12,000

נמכר ב: 14000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אביגדור אריכא

אביגדור אריכא נולד ברדאוץ, דרום-בוקובינה, רומניה ב-1929 למשפחה יהודית בשם אביגדור דלוגאץ (בהמשך עיברת את שם המשפחה לאריכא). כבר בילדותו החל לצייר. באוקטובר 1941 גורש אריכא, אז בן 12, עם הוריו ואחותו לטרסניסטריה (אשר תפקד כמחנה ריכוז המיועד לחיסול האוכלוסייה היהודית של אזורי הספר ממזרח רומניה). שנה מאוחר יותר נפטר אביו לאחר שחטף מכות קשות מז'נדרמים רומנים. בשנים אלה צייר אריכא רישומים המתעדים את חיי היומיום במחנה. לאחר שמשפחתו ניסתה לברוח אך נתפסה בעיר מוגילאו, נלקח אריכא לעבודות כפייה בפרך בבית יציקה. בדצמבר 1943, כשהוא בן 14, ניצל על ידי משפחת הוועדה לסיוע יהודים, שפעלה במסווה "מרכז היהודים ברומניה" וב-1944 עלה תחת זהות בדויה לארץ ישראל עם אחותו. אביגדור אריכא השתקע בקיבוץ מעלה החמישה, חי ועבד שם במשך כ-5 שנים. ב-1946, התקבל ללימודים בבית הספר לאמנויות בצלאל בירושלים והיה תלמידם של מרדכי ארדון ויצחק איזידור אשהיים. במלחמת העצמאות אריכא גויס במסגרת ההגנה ונפצע קשה בתקרית היתקלות עם לוחמים ערבים בעת שליווה שיירות אספקה לירושלים הנצורה. ב-1949 עבר האמן לפריז ובעזרת מלגה נרשם לבית הספר לאמנויות. בפריז התיידד אריכא עם אלברטו ג'קומטי ועם המחזאי סמואל בקט שהפך לחבר קרוב ומנטור. בין עבודותיו של אריכא ניתן למצוא גם רישום דיוקנו של בקט. בין השנים 1951-1953 התגורר בירושלים. ב-1954 היגר לצרפת וב-1961 נישא למשוררת וסופרת האמריקאית אן אטיק ולזוג נולדו 2 בנות. בתחילת שנות ה-70 החל אריכא בקריירה משנית כהיסטוריון ומבקר אמנות. בתחום זה קנה לו שם בעולם האמנות בזכות טעמו העילי, ידענותו המופלגת, המאמרים הרבים על תולדות האמנות שפירסם והתערוכות שאצר במוזיאונים דוגמת הלובר, מוזיאון ישראל, מוזיאון פריק בניו יורק והמוזיאון לאמנויות יפות ביוסטון. אביגדור אריכא נפטר ממחלה בפריז ב-29 באפריל 2010, מסיבוך של מחלת הסרטן, יום אחרי יום הולדתו ה-81.