מכירה: 166 תאריך המכירה: 17.06.2017 פריט: 141

שי אזולאי

בוא הביתה, 2008 ,
שמן על בד, 177X185 ס”מ,
חתום ומתוארך מאחור.

ספרות ותערוכה: שי אזולאי, ראובן ישראל, שותפי על, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011 , עמ’ 24 (פרט), עמ’ 83 (מצולם).

הציור של אזולאי נוצר כל–כולו מתוך מריחת הצבע הגורמת למעברים בין הריאלי לפנטסטי. הצבע אצלו הוא גירוי לגילוי טרנספורמטיבי, ל“רגע הגדול“ של הציור. מצד אחד, הציור נבנה מטקסטורות ושטחי צבע רחבים ומתוחמים, ומצד אחר, טיפות הצבע המותזות בסטודיו מעוררות אירועים ציוריים לא צפויים, הזויים, בלתי נשלטים.
היבטים אחדים, עשויים להזכיר את הציור הניאו–אקספרסיוניסטי הגרמני מסוף שנות ה– 70 ותחילת שנות ה– 80 של המאה ה– 20 ,שהתחבר לתרבות הצעירים. היבטים אחרים, קיצוניים יותר, מזכירים דינמיקה מוכרת מציורים של שנות ה– 90 , שכונו ”ריאליזם נוירוטי“. ויש באופן הציור של אזולאי, הרווי כולו במעשה הציור, גם קשר לציירים עכשוויים, שאפשר לכנות את הציור שלהם ”ציור שמצייר את עצמו“. אין הכוונה רק לכך שהציור מודע לעצמו או שהוא מכיל ציורים, אלא לכך שהעולם המצויר בציור הוא כבר מצויר, ש“להיות“ בציור הזה פירושו ”להיות מצויר“, שהעולם הוא ציור. אבל בציור של אזולאי יש גם משהו נוסף ואחר. הציור שלו הוא סיפורי, עממי ואלגורי. יש בו משהו מסגנון שוליית הקוסם: קסם שעלול לצאת מכלל שליטה.
אחד המוטיבים החוזרים בציורים של אזולאי הוא היד של הצייר. יש כמה ציורי סטודיו שבהם יד הצייר נשלחת מחוץ לציור אל תוכו… אזולאי אומר: ״היד לא עוזבת אותי בכל השלבים של העבודה. היד היא הפעולה, היד היא המחשבה על הציור, יד הפועל, וגם הצינור (במובן מטפורי, ערוץ) – היד המכשפת — המעשייה יוצאת ממנו {מהצייר, א.ג.} — היד האלוהית“. היד המציירת היא גם היד המכוונת, המפרנסת, המזינה… ידו של הצייר היא מוטיב מוכר בציור. חתימות של יד האמן מופיעות בציורים רבים במאה ה– 20 . יד הצייר מופיעה באופן בולט בציורים של ג‘ספר ג‘ונס ( Johns ) מראשית שנות ה– 60 . ”המרחב שאני משחק בו הוא, בסופו של דבר, הבד. שם אני מדבר ומביע את דעותי, את מחשבותי ואת הביקורת שלי על העולם, שאני כמובן חלק ממנו. הדרך היחידה בעיני לחיות במצב הפריך הזה היא להשתמש בהומור עצמי שבאמצעותו אני יכול לחבוט בשק המזוכיסטי שנקרא שדה האמנות…
בציורים של הסטודיו אני מרגיש תמיד שאני מצייר את ”הצהוב“, קלישאות של מה שאנו חושבים על אמן בסטודיו, על ההילה המתעתעת של הצייר – אימפולסיבי, פוגש את המוזה, מדבר עם הצבעים, מלך בממלכה של עצמו. הבנתי שאני נמשך לצייר את מחזה הצייר ואת עלילותיו, ובייחוד נמשך לפיקציה המכילה הכי הרבה חומר גלם לתוכן של תוכנית ריאליטי על עצמי. אני משליך את המבנה של תוכנית כזאת לתוך עולמו של הצייר ובוחן את ”המציאות“ שיוצרת את ה“הילה“ של הצייר. אני חושב שהמהלך הזה נובע בעיקר מהצורך להבין איך פועלות מערכות של כוח בשדה האמנות…”
אלן גינתון, שותפי–על: שי אזולאי, ראובן ישראל, מוזיאון תל אביב, 2011 , עמ’ 4-8 . ללכת בשביל העזים, שיחה בין טל יחס לשי אזולאי, שותפי–על: שי אזולאי, ראובן ישראל, מוזיאון תל אביב, 2011 , עמ’ 27-28 .

הערכת מחיר: $10,000 - $15,000

נמכר ב: 10000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop