ידיד רובין

הדרך לסטודיו בגבעת חיים, 1978-1979 ,
קולאז’ וצילומים על עץ, 90X125 ס”מ,
חתום ומתוארך. חתום ומתוארך מאחור.

ספרות ותערוכה: ידיד רובין, צבע חרוש, מוזיאון תל אביב לאמנות, גליה בר אור ויניב שפירא, 2010 , עמ’ 114 (מצולם).

הערכת מחיר: $2,500 - $3,500

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ידיד רובין

ידיד רובין נולד בשנת 1938 ונפטר בשנת 2012, חבר קיבוץ גבעת - חיים איחוד, ראה את ייעודו כאמן מאז היה נער. ב-1957, עוד טרם השלים את חובות לימודיו במוסדות החינוך הקיבוציים, הצטרף להוריו ששהו בשליחות של כמה שנים בווינה. את שנת שהותו שם ניצל להשתלמות באקדמיה הווינאית לאומנויות, העיקר ביסודות הרישום הקלאסי. בשנים 1962-1966 פנה ללימודי ציור ורישום במכון אבני בתל אביב, בהדרכתם של יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטמצמקי, משה מוקדי ואחרים. הבחירות האומנותיות של רובין אינן מובנות מאליהן: בשנות הפריצה שלו כאמן (שנות ה-60) עסק בפיסול שעניינו צורות גיאומטריות מופשטות ויחסים גופניים ואופטיים היוצרים תעתוע ואשליית מרחב. מן הפיסול פנה לציור, ומבין מגמותיו השונות בחר להתמקד בציור נוף. וגם מתוך טווח האופציות הרחב שמציע מושג הנוף, שהייתה לו משמעות מיוחדת בציור הישראלי, הקיבוץ - נוף מוגדר, אנושי במובנו כמערכת חיים המשליכה מבני ארגון על סביבתה. אלא שגם כאן הגזרה של רובין מסוימת מאוד: הוא מצייר נוף המורכב תמיד מאותם דימויים ספורים ונמנע מייצוג האדם המכונן אותו. הדמות האנושית - ואף זו של החיה - נעדרת כליל מציוריו; מהדמות נותר בהם, לכל היותר, טורסו שבלוני של גזע עץ. לציור הנוף של ידיד רובין אין תקדים במקומותינו: הוא נותן דרור לצבע שלא נראה כמותו באומנות הישראלית ומתענג על הדקורטיבי, שבמשך שנים ארוכות נחשב לגנאי בחוגיה הפנימיים. בנשימה ארוכה של עבודות חיים מציע הציור של רובין תחביר חדש, שאינו מתכתב עם מושגי הסובייקטיביות, האינטימיות והאותנטיות של הנוף שבאמצעותם טוותה האמנות הישראלית את זהותה.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop