מכירה: 166 תאריך המכירה: 17.06.2017 Item: 77

אורי ריזמן

נוף,
שמן על בד, 57X65 ס”מ,
חתום.

מלווה באישור מקוריות חתום ע”י בינג’י רעיף, קיבוץ כברי.

אחרי שנתיים חזרתי לארץ. עמדתי על סיפון האונייה המתקרבת לחיפה והבטתי אל האור הבהיר והחזק, השונה כל כך מן האור האפרפר של פריז. הסתכלתי ונבהלתי: זה היה משהו שלא ידעתי לציירו. משהו שאינו דומה כלל לכל מה שלמדתי באקדמיה. היה זה אור שלא ידעתי להגדירו. לבן, ועם זאת – לא לבן. שקעתי בדכאון איום. הרגשתי, שלעולם לא אוכל לבטא בצבעים את אור הזה. ידעתי שאין לי במי להעזר. באקדמיה לימדונו לצייר בצבעים על ברקע האפרפר. באירופה, כשעל האפור יש פתאום איזה כתם אדום או צהוב, הריהו בולט מאוד, ועבודת הצייר פשוטה: לחזקו, לתת לו לצעוק ולהיות יוצא דופן, ואילו בארצנו הרקע חזק וצועק. הבעיה היא לתת את האדום כך, שלא ייהפך זוועה לעיניים. זאת לא ידעתי לעשות, וחששתי שלעולם לא אדע. הרגשתי, שעומדת לפנינו, הציירים הישראלים, בעיה שלא העסיקה מעולם את גדולי הציירים, ומשום כך לא נוכל לחפש את פתרונה באלבומים של אמנות… אחרי ההלם הראשון התחלתי מחפש דרכים. לא חיפשתי לי דרכים קלות. ביקשתי פתרון יסודי… הרהרתי: מה עושה את התמונה… עזבתי את הציור בצבע ועברתי לשחור-לבן כדי לחפש יחס זה, כפי שהוא צריך להיות באור ארצנו. שנה ציירתי בשחור-לבן. הייתי יושב בשדה, הדשא היה חי וירוק, לבי השתוקק הכניס מעט צבע ירוק לתמונה, אבל אמרתי לעצמי: לא! ניסיתי לבטא את העשב בשחור-לבן. רק אחרי שנה הרגשתי שמצאתי את היחס הנכון וידעתי, שאני יכול לחזור לצבע. הטקסט של רייזמן בנוי כסיפור של גיבוש-זהות אוטוביוגרפי על ציר עלילה, שראשיתה במשבר קשה ואחריתה בפתרונו. זהו סיפור על האור הישראלי, עוד סיפור אחד בשרשרת הסיפורים עליו. ההיתקלות באור הזה מתרחשת ממש כשהצייר מגיע לנמל חיפה, ברגע שהוא נכנס למים הטריטוריאליים, ומיד, כמעט באפס זמן, מיתרגמת חוויית האור לבעיה מנותית: איך מציירים את זה. ומתברר שאין לכך תשובה מוכנה במה שנלמד ”שם”. צריך להמציא את זה לבד ”כאן”, אבל דרך מה שלמדנו שם, ב”פריז”. לכן הפליאה של בר אור: ”מה לאורי ריזמן, יליד הארץ ,ולהתלבטות קיומית בהבנת האור הישראלי?” אינה במקומה: האור שריזמן וציירים אחרים עסקו בו הוא חלק מהמערך התרבותי והציורי המערבי.

אורי ריזמן: רטרוספקטיבה, אלן גינתון, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004 , עמ’ 15-16 .

הערכת מחיר: $7,000 - $10,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אורי ריזמן

אורי רייזמן נולד בקיבוץ תל יוסף ובילדותו גדל בירושלים ותל-אביב. בהמשך חייו עבר לצרפת לתקופה של שנתיים וכשחזר לתל-אביב ריזמן החל ללמוד בסטודיו לציור של יצחק פרנקל. לאחר שסיים יצא להכשרה בקיבוץ יגור שם הכיר את מזל חמדי והם נישאו. מזל היתה בת למשפחה תימנית ירושלמית וריזמן הרבה לצייר את בני משפחתה וסביבתם (ציורי בית הכנסת, סמטאות ירושלים וכו'). ב-1949 הצטרף למקימי קיבוץ כברי שם חי וצייר עד מותו. מאוחר יותר עבר לפריז ולמד בבית הספר הלאומי לאומנויות יפות, שם התחבר עם אמנים ישראלים נוספים כגון לאה ניקל, אליהו גת ומיכאל גרוס, וב- 1953 שב לארץ. המוטיב הייחודי לריזמן הוא המוטיב "אישה-נוף" אשר העסיק את רייזמן בשנות ה-60 בעיקר בהתלכדות של שני המוטיבים. בעבור רייזמן, הנוף הוא גוף אישה ויחסו אל הנוף חושני-ארוטי. לא אחת, גבעות או הרים נשכבות/נשכבים לרוחב הבד כמו מצפים/מצפות להפריה. אך, יותר מתנוחת נוף והר כתנוחת אישה, ריזמן מיזג את פוריותה של האדמה-אישה עם שלווה על-זמנית. כל זאת תוך שילוב הצבעים המעטים ותבנית הקומפוזיציה התמציתית. מוטיב חוזר נוסף הינו בציורי הדיוקנאות, ציורים שמהלכם הסוער גלוי לעין: ציור המסגיר משיכות בלתי מצועצעות של מחיקה והוספה, המצביעות על התנערותו של ריזמן מכל דגם של עיצוב תווי הפנים והגוף והדיוקן הוא תוצר של פירוק והרכבה של כתמי צבע. ריזמן פעל רוב שנותיו בשולי עולם האמנות הישראלי ורק בסוף ימיו ולאחר מותו זכה לפרסום ולהכרה כללית, במהלך הקריירה שלו הציג ריזמן תערוכות במוזיאון תל-אביב ומוזיאון ישראל ובמשכן לאמנות עין חרוד וב- 1988 זכה בפרס בנק דיסקונט לאמן ישראלי וב-1989 זכה בפרס ההסתדרות לציור ולפיסול ע"ש נחום גוטמן.