מכירה: 170 תאריך המכירה: 23.06.2018 פריט: 152

מתן בן כנען

נוף לפני העקדה,
שמן על בד,
110X170 ס”מ,
חתום.

למד אצל אלי שמיר (תוך לימודי תואר ראשון במכללת אורנים) והשתלם אצל ישראל הרשברג וארם גרשוני (תוך לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה), ויצירותיו נמצאות באוספים רבים בארץ ובעולם. פלח יצירתו המרכזי של בן כנען וגולת הכותרת של אמנותו הן סצנות של תרגום עכשווי לסיפורים מן התנ”ך, כלומר ציור שהוא נוסח בן הזמן ובן המקום לרגעים מכוננים מן המקורות היהודיים. בתוך כך, ציורו ”אנאבל וגיא” המבוסס על סיפור בת יפתח זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית החשובה של הגלריה הלאומית לדיוקנאות ( National Portrait Gallery ) בלונדון ב- 2015 . בעקבותיו זכה בן כנען בפרס שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, ותערוכה מקיפה מיצירותיו מוצגת בו בימים אלו ממש. ובכן, הציור שלפנינו גם הוא נעוץ באחד מסיפורי התנ”ך – פרשת עקדת יצחק, וכותרתו ”נוף לפני העקדה”. אם נעשה ספירת מלאי לפרטי פרשת עקדת יצחק המגוללת בספר בראשית נמנה את אלוהים, מלאך האלוהים, אברהם, יצחק, שני נערים, חמור, עצי עולה, מאכלת, מזבח ואייל. אלו הם אפוא גיבורי הסיפור והעצמים המופיעים בו, אך היכן מתרחשת העקדה? כך מסופר על המקום: ”וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”. ”ארץ המוריה” היא ארץ שאינה מוכרת לנו, וגם המיקום המדויק שמוזכר -”על אחד ההרים” שאלוהים עתיד לציין בפני לאברהם, אינו מדייק את המיקום. הפסוק הבא כבר מספר: ”וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים”- כלומר, אלוהים כבר דיבר אל אברהם ואמר לו המיקום המדויק אשר נותר בלתי ידוע לנו, הקוראים. פרשת עקדת היא אחת הפרשות המוכרות ביותר, ומן הנושאים אשר זכו לאינספור ייצוגים בתולדות האמנות, עד כי נשכח מן הדעת שסיפור עקדת יצחק רצוף חורים ופערים כדוגמת: מה קרה לאורך שלושת ימי העלילה, היכן היא ארץ המוריה, על איזה הר נערכה העקדה, מה לבשו הדמויות, על מה הן דיברו במשך שלושה ימים, מה היו הרהורי אברהם ויצחק, היכן שרה, וכו’. המדרשים עשו שימוש נרחב בחורים ובפערים האלו כדי לפרוש פרשנויות, ובפער המסוים הקיים בנוגע למקום ההתרחשות נכנס ציורו של מתן בן כנען כדי להוסיף מידע. זהו ציור נוף פנורמי של עמק יזרעאל. דומה כי זווית הצפייה ממוקמת על דרך עפר פנימית בתוך משק: מימין ניצב מבנה חקלאי ומשמאל עומדת בריקנותה רפת ולצדה הממגורה (סילו) המשמשת להאכלת הפרות. נוף העמק נפתח בפנינו מבין מבני המשק והוא פורש משטחים חומים-ירוקים-אוכּרים עד האופק שנתחם ברכס הרים תכלכל-סגלגל. אלמלא הדמות האחת המשובצת בפינה הימינית של הציור היה זה ציור נוף ותו לא. זוהי דמותו של יצחק – הוא רוכן קדימה ומסדר זרדים (סימן לעצי העולה) על גבי מה שעתיד לשמש כמזבח. נוכחותו עדינה עד מאוד ולכל היותר היא מרמזת על העתיד להתרחש, בדיוק כפי ששם הציור מצביע על אשר טרם התרחש במקום הזה. בציור שלפנינו אשר מוקדש לפרשת עקדת יצחק עושה בן כנען צעד נועז כאשר הוא מתעלם כמעט לחלוטין מהנרטיב התנ”כי, מהגיבורים ומנקודת השיא בעלילה, ומפנה את מבטו ואת מבטנו אל התפאורה, אל הנוף. בן כנען ממקם את עקדת יצחק בעמק יזרעאל ומוסיף עוד חוליה בבניית ”מיתוס העמק” – מעמדו המיוחד של עמק יזרעאל בהיסטוריה ובתרבות היהודית-עברית-ישראלית ותפיסתו כ”ציר העולם” ( axis mundi ) – טבורו של היקום. לקראת סוף הפרשה ולאחר שמלאך האלוהים עצר את אברהם מלהקריב את בנו מסופר על שינוי שמו של המקום: ”וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה”. הפרשנים נוהגים לראות ב”הר יהוה יראה” את הר המוריה (שאינו בהכרח ארץ המוריה) ואת מקום העקדה כמקום בו עתיד להיבנות בית המקדש (המקום בו ”יהוה יראה”), כלומר על הר הבית של ימינו. אך כאמור זהו ציור ”נוף לפני העקדה” – המאכלת עוד לא הונפה, ובן כנען לוקח את מלוא החופש כדי לנטוע את הסיפור המכונן של עקדת יצחק בלב עמק יזרעאל. ואולי, המיקום בעמק יזרע-אל (מלשון זרע) מאשר ומקיים את הבטחתו של אלוהים לאברהם: ”כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם”.
רון ברטוֹש

הערכת מחיר: $12,000 - $16,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop