מכירה: 172 תאריך המכירה: 26.01.2019 פריט: 115

משה גרשוני

מגנוליות, 1999, שמן וטכניקה מעורבת על בד, 125X125 ס”מ, חתום ומתוארך מאחור. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. אנחנו זוכרים היטב את פרחיו של גרשוני: הרקפות, רכונות הראש, שפופות-האבל, הללו ששב וציירן בעיקר מאז 1984 , איקונה של יגון על החיים ועל המתים. גרשוני התאבל על חייו, אך גם על הבנים הנופלים בקרב, הללו משירו האלמותי של חיים גורי, ”באב-אל-וואד”: ”יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה, אודם כלנית בהר ובמורד…”. האביב לא בא לציורי גרשוני, ורקפותיו כמו-נבלו זו אחר זו. קדם להם עץ הברוש הוון-גוכי שעלה באש בציוריו לצד עצים אחרים (”הנטע הרך יגדל ויצמח”, ציטט גרשוני משירו של זאב חבצלת, ”עץ נטעתי”, אך העץ שצייר היה עקור ויוקד אש). והרי גם זרי הניצחון של גרשוני (מ- 1990) היו לזרי מוות. והנה, ב- 1999 מפתיע אותנו גרשוני בפרח המגנוליה רב-ההוד ועתיר החושניות והריח הטוב, שלא לומר שופע הארוס (המגנוליה מפורסמת בחוזק שחלותיה). שהלא, אצל גרשוני, מין ומוות אינם נפרדים. וכך, בעוד עלי הגביע הלבנים והבשרניים של המגנוליה זורחים נגדנו בתפארתם, משליך עליהם גרשוני את הכתם השחור, האלים, הפרוע, שמותז בחמת זעם, וכמו מזכיר לנו את הדיו שהתיז מרטין לותר נגד השטן על קיר חדרו בווארטבורג. כי גרשוני יודע שבלב לבו של הארוס, של היופי, של האהבה, של החיים, שוכן המוות, דרה לה החרדה, וכנגד אלה הוא ”משפריץ” את השחור הממאיר. ואז אנו שמים לב לרקע האפור, הזכור לנו היטב מסדרות ציורי ”עין-חרוד” ותחריטי ”פיתתני” (שתי הסדרות מ- 1997) והציורים הנלווים לאלה: המרחב האפור של ים מלנכולי, בו מילות האושר – ”אשרי האיש…” נענו במעגל שמש שוקעת, או בדימוי אפל של עץ עקור (”…והיה כעץ שתול על פלגי מים…”). בהתאם, בציור הנוכחי המעט מאוחר יותר, אנו מתרגמים את שישה עלי הגביע של המגנוליה ללהבות אש, אם לא לקרני שמש, שם על קו האופק הימי. וברור לנו, שהאש אוכלת ושורפת, שהשמש שוקעת ושתפרחת הפלא של המגנוליה היא אשליה נוספת בים הייסורים. ואולי, שכן אצל גרשוני תפילת הישועה והרקוויאם שלובי ידיים, אולי תפרח המגנוליה למרות הכול, ועלי-הגביע שלה יהיו לכנפיים לבנות של מלאכים הגואלים מאסון הנתז השחור. אולי. ואולי לא. גדעון עפרת.

הערכת מחיר: $20,000 - $30,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: משה גרשוני

משה גרשוני נולד ב-1936 בתל אביב לשני הורים יוצאי פולין, הוא גדל בבית חילוני אך התחנך במוסדות דתיים ולאורך ילדותו גדל בצל השואה ואלו יבואו לידי ביטוי בעבודותיו בעתיד. דרכו האמנותית של גרשוני החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בעבודות פיסול מופשטות במסגרת "מכון אבני" בה לימדו חברי קבוצת "אופקים חדשים". ב-1969 הוצגה תערוכת היחיד הראשונה של גרשוני במוזיאון ישראל אשר כללה ציורים ופסלים מופשטים המבטאים את השפעת ה"פופ- ארט" על גרשוני. כעשור מאוחר יותר גרשוני יוצר עבודות ומייצבים פיסוליים וגופניים אשר הושפעו מהאמנות המושגית ובו בזמן התייחס גרשוני גם לערכים הפוסט- מנימליסטים והפורמליסטים של התקופה והדגיש את חשיפת תהליך העבודה של האמן כמובן תוך שמירה על המאפיינים הצורניים של האמנות המושגית כגון שימוש בטקסט, סדרתיות והדגשת המימד הרפלקסיבי של העבודות. בהמשך הכניס גרשוני תכנים שחרגו מן הייצוג האמנותי ה"טהור" והופיעו ביצירותיו התייחסויות אישיות לאמן ולמשפחתו. בשנים אלו היה גרשוני חבר בקבוצת "מצר – מסר" אשר עסקו בבעיות פוליטיות וחברתיות וב-1972 החל גרשוני ללמד במחלקה לאמנות ב"בצלאל" והיה אחד מהמורים המרכזיים שעודדו את תלמידיהם ליצור אמנות פוליטית וכתוצאה מכך פוטר מעבודתו. לאחר מכן עבר גרשוני ללמד ב"מדרשה" ברמת השרון ובמשך אותן שנים הציג מיצבים רבים בגלריות ומוזאונים. בשנת 1977 החל לעסוק בזיכרון השואה ואף הציג בביתן הישראלי בביאנלה לאמנות בונציה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 ניתן לראות שינוי רב בעבודתיו, שימוש בצבע אדום, התייחסות לשואה, וציון סמלים אישיים, ציוניים, מוסלמיים ונוצריים. כל זאת תוך שיתוף נקודת מבטו שלו על עצמו אשר מובילה להכרתו כהומו-סקסואל ומביאה ביצירותיו את הדיון על זהות. במקביל עסק גם בהדפסים אשר גם בהם שילב טקסטים מכתבים יהודיים ואלמנטים איקונוגרפיים. ב-2003 נבחר גרשוני לקבל את פרס ישראל על עבודתו בתחום הציור אך לאחר סירובו להשתתף בטקס נלקחה ממנו האפשרות לקבל את הפרס. בהמשך ולאחר למותו הוצגו יצירותיו בתערוכות שונות בארץ ובעולם. גרשוני בולט בעצם היותו אמן מחדש אשר נוגע בתכנים פוליטיים, חברתיים ואישיים וכמי שהשפיע על האמנות הישראלית להשתחרר מהאיפוק ולהציע שפע של רגש על נושאים שונים בחברה הישראלית.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop