מכירה: 174 תאריך המכירה: 29.06.2019 Item: 92

אריה ארוך

ללא כותרת, סוף שנות ה-60, עיפרון ופנדה על קרטון, 26X39 ס"מ. חתום. ספרות ותערוכה: אריה ארוך, פרופ’ מרדכי עומר, מוזיאון תל אביב, פברואר 2003 – מאי 2003 , עמ’ 490 (מצולם). בדרך כלל הפנדות המאוחרות הן המשכן הישיר של אלה המוקדמות. ארוך המשיך לעסוק באותם מוטיבים ונושאים: פרופילים, מגזרות, מלאך, איש צועד ליד נהר. אולם דומה שהסימנים, האיקונות והסמלים, מובאים בקבוצה המאוחרת בצורה גלויה יותר […] כמו בפנדות המוקדמות, גם באלה המאוחרות ייחס ארוך חשיבות גדולה לחומר, למצע שעליו עבד. רבות מהעבודות צוירו על נייר עיתון או על רפרודוקציות מתוך כתבי עת, או על תצלום. שוב ושוב הוא חזר אל מצע נייר שכבר הכיל סימני תרבות והשתמש בגירוי חזותי קיים כדי לצאת לדרכו, להטביע עקבות על עקבות על מנת "להוציא את עצמו". המרכיבים המאופיינים לארוך – שרבוטים, חריטות ורישום מתיילד – שולטים גם בקבוצה זאת, וכך גם הצבעוניות האופיינית, אם כי צמד הצבעים אדום וכחול מופיע כאן ביתר תכיפות, ודומה שנעשה לעיקרון. בעבודות אחדות היתוסף פן ייחודי: מתוך מודעות רבה למצע, רובו של המשטח המצויר מכוסה בשכבה לבנה אטומה, המהווה מעין מסך לבן על הציור, ונראה כי הוא מסתיר משהו שצויר תחתיו […] ההתלבטות בין כתם לקו, תוך ניצול האפשרויות שהיא מעניקה, "המסת הפיגורציה" ו"הקשירות החללית", שעליהן כתב נוישטיין, אופייניות לעצם העבודה בפסטל שמנוני. אפשר לראות בציור כיצד משיכות מכחול אחדות נמעכות בסופן, כמו אבקת הפנדה, ובכך מביאות את הצורות לידי התפוגגות […] "ארוך רצה לעשות 'דברים', לא ציורים. הוא התנגד ל'אימאז' ייצוגי'. עמדה זו הייתה מושרשת באתיקה קונסטרוקטיבית מטריאליסטית. במובן פילוסופי הייתה זו תרומתו המרכזית לניסוח חדש של אסתטיקה אמנותית […]. את השקפותיו הבהיר ארוך בתחילת שנות ה-60 . הוא ייצג תוכנית אתית שלפיה יש הצדקה לציור כ'מסמך' של ניסיון חיים אמיתי. על כל ציור להיות בעל היסטוריה משלו, הנמקה עצמית, אפילו סיבה, סבירות לקיומו […]. הוא התקדם לאט ובהרסנות. אין בתוכנו צייר שהיו לו ספקות יותר מאשר לארוך. הוא הפך את הספק לעיקרון אמנותי. נדמה שאיש לא העמיד שאלות עמוקות יותר ביחס לעבודתו הוא וביחס לעמדתו כאמן בתוך החברה". עומר מרדכי, אריה ארוך, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003 , עמ' 481-482

הערכת מחיר: $6,000 - $9,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אריה ארוך

אריה ארוך נולד בשנת 1908 בעיר חרקוב שבאוקראינה בה התגורר עם משפחתו עד עלייתם לארץ ישראל ב-1924. משפחתו של ארוך הייתה שומרת מסורת ודגלה בערכי ההשכלה והציונות. מגיל צעיר הרבה ארוך לצייר, השתתף בשיעורי ציור ומלאכת יד בבית הספר. ניתן להבין כי הוריו ראו בעין יפה את עניינו בתחום האמנות, שכן מיד כשעלו ארצה לתל אביב, כשארוך היה בן 16 החל ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" שבירושלים. שם, ארוך למד במשך שנה וחצי יחד עם חבריו ללימודים יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. כשחזר לתל אביב למד בגימנסיה הרצליה במגמה ריאלית. ב-1932 בילה ולמד שעות ארוכות בסטודיו של יוסף זריצקי בתל אביב. בתקופה זו החל לגבש סגנון ציורי אוורירי ומופשט יותר, פתוח וים תיכוני. כמו זריצקי, עם שנותיו כאמן ארוך עבר אל עבר ההפשטה. ב-1934 יצא ללמוד בפריז לתקופה של שנתיים. עבודות האמנות שיצר בתקופה זו מושפעת מאמני אסכולת פריז בסגנון האקספרסיוניזם. בשנת 1939 חזר ארוך לתל אביב ובשנת 1948 היה אחד ממייסדי קבוצת ''אופקים חדשים''. עם הצטרפותו לקבוצה סגנונו הציורי חזר אל המופשט והתמקד ביצירותיו בצורות מסוגים שונים, למשל, מציורי ילדים או זיכרונות ילדות. טכניקת הציור של ארוך כוללת שרבוטים ומחיקות, חריטות וכתיבה. ארוך היה בין האמנים שפרצו דרך באמנות הארצישראלית במחצית השנייה של המאה ה-20. לאמן אסתטיקה ייחודית בה שילב את המופשט הלירי ואת השפעות הפופ ארט. יצירתו הושפעה מן הפוסט אימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם בנוסח אסכולת פריז. ההפשטה באמנות שלו הגיעה בהשפעתו של יוסף זריצקי אשר ארוך בילה זמן רב בסטודיו שלו. הטכניקה הייחודית בה יצר ארוך וסגנון ציורו המופשט היה בעל השפעה על דור האמנים שבא אחריו, דוגמת רפי לביא ואביבה אורי. אריה ארוך זכה בפרסים רבים במהלך חייו על עבודתו האמנותית. ארוך זכה לתערוכות יחיד חשובות במוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, כבוד ששמור רק לחשובים שבאמני ישראל. ב-1955 זכה בפרס דיזינגוף מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, ב-1968 זכה בפרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל וב-1971 זכה בפרס ישראל לציור.