מכירה: 176 תאריך המכירה: 25.01.2020 פריט: 80

יוחנן סימון

הנגריה בגן שמואל, 1939, שמן על בד, 24.5X36 ס"מ, חתום ומתוארך. זהו אחד מציוריו היותר מרתקים ויפים של יוחנן סימון, וגם אחד המאתגרים יותר. הנה כי כן, השנה היא 1959 :שש שנים כבר חלפו מאז עזב סימון את קיבוץ גן-שמואל ואת משפחתו ופנה לאורח חיים בורגני בתל אביב. כבר ארבע שנים חלפו מאז נסיעתו הראשונה, עם בת זוגו החדשה – המעצבת, פיני לייטרסדורף – לדרום-אמריקה, נסיעה שהולידה מפנה קיצוני בשפתו האמנותית של סימון מריאליזם חברתי לנופים ססגוניים, סוריאליסטיים-דקורטיביים. וכבר שלוש שנים חלפו מאז פרש, ביחד עם מרסל ינקו ואהרון כהנא, מקבוצת "אופקים חדשים", שהכריזה על הקצנת הפשטה. רוצה לומר, לכאורה, הדעת אינה נותנת, שב- 1959 סימון יצייר לפתע ציור אידיאולוגי- קיבוצי, ציור חף מכל אקזוטיקה דרום-אמריקאית ואשר כאילו מחזירו לימי גן-שמואל ולקשר המתמיה שלו דאז בין ריאליזם של ייצוג משפחות קיבוצניקים בריאים לבין ההפשטה של חבריו מ"אופקים חדשים". הוא שאמרנו: ציור מאתגר, שקשה לתפוש כיצד זה צויר ב- 1959 . אך, עובדה. עובדתי לא פחות הוא ציור נוסף שצייר ב- 1959" ,מניחי הצינורות" שמו, אשר גם הוא, הפלא ופלא, כולו חום ושחור, כולו שטוח מאד וגיאומטרי מאד ֵוכולו ערכי עבודה. נאמר כך: מתישהו ב- 1959 לסימון "עלה החּום" והוא נתקף בגעגוע לייצוג קיבוצניקים ועמלים בגווני אדמה ובשפה מעין-קוביסטית. ועכשיו נתבונן בציור ה"אבהות": גבר מונומנטאלי, נטול פרטי גוף ופנים, מבנה גופו חסון, ספק-עירום ספק-לבוש, חגורתו הרחבה אף מבטיחה פאלוס מרשים,"כובע טמבל" לראשו, והוא מרכיב על כתפיו את ילדו הקטן. הדימוי מותיר בנו תחושה של אנדרטה, אנדרטה לאבהות ישראלית ארצית. הרקע אמנם ריק, למעט מין עמוד מימין, אך הגוונים החומים רק תומכים ומעצימים את מסר ה"אדם-אדמה" של המיוצג. הציור כולו מורכב מזוויות חדות, הנענות במספר תצורות אורגאניות, וקוויו של סימון חורטים בזנב-המכחול רישום רהוט ובוטח מאד של גפיים, מבנה ראש וחגורה. ציור שכולו כוח והצהרה על משפחתיות ומחויבות אבהית. סימון, שהיה הוא עצמו אב לשתי בנות, ואשר כה הרבה לצייר בשנות הארבעים-חמישים את תהילת השלווה וההרמוניה בין החיים בקיבוץ לבין חיי המשפחה הנחה על הדשא (לאחר שעות העבודה, כמובן), שב וייצג בציוריו דאז את דמות האב או האם (ובעיקר, האב) המניפים באהבה את תינוקם. האם מחה כנגד ביקורת התא המשפחתי מצד "השומר הצעיר"? הייתכן, ב- 1959 חש סימון געגועים לשתי בנותיו שנותרו בקיבוץ עם אימַן, שרה? טלי תמיר ענתה בחיוב על שתי השאלות, וכשהתייחסה לציור הנוכחי כתבה: "ב- 1959 ,כשש שנים לאחר העזיבה אל העיר, בודד סימון את מוטיב האב הנושא את ילדו על כתפיו […] וקרא לו 'אבהות'. […] האב והילד, שניהם בצבעי חום- שחור, הופכים לישות אחת, שבגרסה מאוחרת זו חסרה את הגוון החמים והאופטימי של הציורים המוקדמים ומתאפיינת במקום זאת בדבר-מה קודר ועמוק יותר […]. בגרסת האבהות של 1959 […] הנוף הקיבוצי הירוק נעלם ואינו חובק עוד את הדמויות. האבהות נותרה לבדה בחלל". ("יוחנן סימון: דיוקן כפול", מוזיאון תל אביב, 2001 ,עמ' 110.) גדעון עפרת

הערכת מחיר: $7,000 - $10,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוחנן סימון

יוחנן סימון הוא צייר יליד גרמניה שהפך למזוהה במיוחד עם התנועה הקיבוצית ועם הריאליזם הסוציאליסטי. סימון נולד בשנת 1905 ובשנת 1936 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ גן שמואל, שם מצא עצמו עוסק במגוון עבודות, אך כמעט ולא מצייר. יחד עם זאת הכישרון הרב שלו לא נעלם מעיני קברניטי "הקיבוץ הארצי" ואלה גייסו אותו לטובת האדרת התנועה הקיבוצית באמצעות האמנות. הוא צייר כרזות מלאות פאתוס ל"שומר הצעיר", ציורים המציגים את הווי הקיבוץ כמוצלח במיוחד ובפרט סצנות משפחתיות המשלבות אושר ואינטימיות, וכן יצירות המפארות את ערך העבודה ואת יופיה של האדמה (בפרק זמן שזכה להגדרה "התקופה החומה"). כך סימון נבחר לצייר את הכרזה הרשמית של יום העצמאות הראשון וכן כרזה לאחד במאי 1950. ב-1953 ביצע סימון מפנה משמעותי נוסף, הן מבחינת אורח החיים והן מבחינה סגנונית – הוא נפרד מאשתו הראשונה, עבר לתל אביב, והחל לצייר בסטודיו שלו (ששכן בשדרות רוטשילד 125, במרחק קצר מאוד אגב מביתו של צייר מפורסם אחר, יוסל ברגנר) בסגנון שונה לחלוטין מזה שאפיין אותו בקיבוץ. יצירותיו בתקופה זו הפכו מודרניים, מופשטים, צבעוניים מאוד ומלאי אופטימיות – בעיקר בהשפעת המסע לדרום אמריקה – ולקראת סוף ימיו אף עבר סימון לציורים סוריאליסטיים נוסח חואן מירו. סימון ידוע גם בציורי הקיר גדולי המימדים שלו להם נחשף בנסיעותיו לניו יורק ואיטליה. בשנת ה- 50 יצר מס' ציורי קיר באוניברסיטאות, מפעלים ומבני ציבור, ואף על אניות של חברת צים. במסעותיו לדרום אמריקה יצר גם ציורי קיר ידועים בברזיל וארגנטינה.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop