מכירה: 180 תאריך המכירה: 13.03.2021 Item: 34

נפתלי בזם

סירה ודג בנוף,

שמן על בד, 80X100 ס"מ.

חתום.

מבט ראשוני ביצירתו של בזם, החזיר אותי לשנת 2012 לתערוכת הרטרוספקטיבה "הולך ושב" של האמן שנערכה במוזיאון תל אביב באוצרותה של רותי אופק. תערוכה שסקרה 6 עשורים של יצירה ושתכניה היו עשירם ומגוונים, שנעו בין הממד הפרטי לציבורי, בין החברתי לפוליטי, ובין

הגלותי לארץ – ישראלי. מרכז התערוכה היתה "הסירה". לאורך שנות יצירתו דימוי הסירה משמש את האמן לתיעוד היסטורי, אישי ולאומי. לארץ עלה בזם, שנולד בגרמניה כשבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, האנייה שעליה עלה לארץ עגנה הרחק מהחוף מאחר לא היה מקום עבורה בנמל, ועל כן הוא מגיע עם שאר העולים אל החוף בסירות משוטים קטנות. וכך לאורך שנים רבות הסירה הפכה לאחד האלמנטים החשובים ביותר ביצירתו של האמן בציור ובפיסול. לראשונה בונה בזם את הסירה הראשונה בעבודת פיסול בתחילת שנות ה-70 , אולם עקב תהפוכות החיים שעבר האמן, הסירה לא נשמרה. בשנת 1995 לאחר טרגדיה שפקדה את משפחתו הוא עובר להתגורר בפריס וחי שם שנתיים ולאחר מכן עובר לחיות בבזל שבשוויץ. בשנת 2009 , לאחר מות אשתו, שב בזם להתגורר בתל אביב. לקראת התערוכה "הולך ושב" שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2012 שכר האמן דירה במרכז תל אביב ובעזרת מספר סטודנטים שב לבנות ולשחזר את הסירה וכמו הד רחוק לאירועי העבר, הסירה נבנית ומתגברת על כל המכשולים ועמה עולים וצפים כל הזיכרונות. הסירה נושאת על סיפונה את כל משא החיים הארוך ורב התהפוכות של האמן, את הזיכרונות הטובים והרעים, את הזיכרון האישי והלאומי של השואה את זיכרונות ההתיישבות בארץ ישראל ובניית החיים החדשים.

ביצירה שלפנינו סירת המעפילים נוחתת על חומות ירושלים, חלקה התחתון של היצירה הינו דימוי גרפי של חומות ירושלים, עוד ניתן לראות בציור סימבולים נוספים כמו הדג, סולם יעקב, הצבר, כנף המלאך השומר עלינו ועוד. הסולם שעל הסירה נושק לשמיים ביראת כבוד, כמו הסולמות ביצירתו של ארדון "מחווה לירושלים" שבזם היה תלמידו. זהו ציור נפלא ומלא באופטימיות, אולם הסירה ביצירה אינה שטה, הסירה של בזם תמיד מרחפת .

שולמית נוס

הערכת מחיר: $6,000 - $9,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: נפתלי בזם

נפתלי בזם נולד ב- 1924 באסן שבגרמניה. הוא עלה לארץ ב-1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בין השנים 1943-1946 הוא למד אמנות בבצלאל עם הצייר מרדכי ארדון ושנה לאחר סיום לימודיו החל ללמד בעצמו והפך לעוזרו האישי של ארדון. ב-1947 נסע יחד עם אישתו כחלק ממשלחת למחנות העקורים בקפריסין, מסע אשר השפיע עליו רבות. ב- 1949 בילה בזם 3 שנים בפריז בלמידה בבית הספר הקתולי לאמנות דתית- מודרנית וב-1952 חזר לישראל ועבד עבור התנועה הקיבוצית כמאייר. ב-1954 השתתף בביאנלה לאמנות בונציה והציג תערוכת יחיד במוזיאון תל- אביב. בזם הרבה ליצור עבודות במרחב הציבורי מחוץ לסטודיו; ב-1963 הוא יצר קיר פסיפס עבור משרדי ההנהלה של חברת התעופה "אל-על"; ב-1970 צייר את תקרת אולם קבלת הפנים בבית הנשיא בירושלים; וב-1971 הוא יצר את התבליט בקיר היציאה ממוזיאון "יד ושם". ב-1995 חזר לפריז, הקים שם סטודיו לציור ולאחר שנתיים עבר לשוויץ. ברוב ציוריו של בזם הוא מתייחס לנושאים ציוניים ולתקומת העם היהודי בארצו. במהלך שנות ה- 50 בזם פעל במקביל לתנועת "אופקים חדשים" אשר דגלה במופשט ובחיבור לאמנות בינלאומית. בשונה מהם, יצירותיו של בזם הן פיגורטיביות ובעלות נרטיב ציוני. לרוב הנושאים המופיעים בציוריו עוסקים בשואה, סיפורים מהתנ"ך ומהיסטורית העם היהודי. בציוריו יצר מערך סמלים קבועה הכוללת פמוטים המסמלים את השבת ואת הקודש, ארון אשר מסמל בית ואת האם הטובה, סירה וסולם המתייחסים לעליה, צבר מסמל את הלידה מחדש ודג את שולחן השבת. בזם אף הנכיח את עצמו היטב בעבודות שיצר והתבלט בתערוכות ועבודות ציבוריות רבות לאורך כל הקריירה שלו. הוא פיתח שפה אמנותית מובהקת ושונה מכל אמני תקופתו, אשר במרכזה מערכת דימויים קבועים שהוא עצמו פיתח.