מכירה: 180 תאריך המכירה: 13.03.2021 פריט: 64
יוחנן סימון
משפחה בקיבוץ, 1953 ,
שמן על בד, 41X64 ס"מ.
חתום ומתוארך.
יותר מכל נושא אחר הרבה סימון לצייר הורים וילדים בקיבוץ: על כר הדשא הגדול שלפני חדר האוכל, ב"שעות הילדים" של אחר – הצהריים ובין הערביים, מתרפקים אלה על אלה ונהנים מרגעים של שלווה משפחתית. שם, במרחב הציבורי ביותר של הקיבוץ, התחלקה הקהילה הגדולה ליחידות קטנות ואינטימיות של אנשים, שבחיבוק ידיים חם הם מבקשים "לתחום" לעצמם בועה שקופה שבתוכה יוכלו להיות בינם לבין עצמם. מול הציורים הקולקטיביים המתארים את המחולות בחג השבועות ואת הנטיעות בט"ו בשבט, ציורים שבהם הקהילה כולה מופיעה כיחידה אחת של רצף אנושי אחיד- בולטים אינספור ציורים המתארים את רגעי המנוחה והרוגע, שבמרכזם המפגש בין הורים וילדים. סימון אהב לצייר ילדים, והחל בכך שהפך לאב בעצמו. הוא הרבה לצייר את בתו ניצה (שנולדה ב-1939), את בתו השנייה איה (שנולדה ב-1943) ואת ילדי גן שמואל בכלל, שקיבוצם ראה בהם את "ילדי המחר", דור ההמשך של המהפכה. למעמד זה הייתה משמעות כפולה: ברמת האתוס הציוני סימלו הילדים את הבראת האומה, את פוריותה ואת פוטנציאל ההמשכיות הגלום בה – אך מנקודת המבט של החברה השיתופית הם ייצגו את האינטרסים המשפחתיים הבורגניים של פעם, שהיה בהם כדי לאיים על שלמותה של האידיאה הקומונאלית. סתירה פנימית זו, שהעסיקה את החברה הקיבוצית באינטנסיביות גדולה, שזורה כחוט השני בהיסטוריה של יחסי המשפחה והחברה הקיבוצית: "לא נמצא את אושרנו בחדר הפרטי אלא באושר העם", נאמר בשיחת קיבוץ ב-1949 , "וכאן מופיעה סתירה בין היצר הפרטי וההרחבה". סתירה זו לא חמקה גם מעינו הבוחנת
של הצייר בקיבוץ. על אף שלא היה ביקורתי במפגיע ולמרות הדוק האידילי המשוך על תיאורי הקיבוץ שלו – המתח בין המשפחה והקבוצה תמיד חבוי שם, בציוריו של סימון, בתוך המבט, בתוך ההתרחשות הנראית לעין, בכמיהה לאינטימיות […] על רקע זה, מה פשוט יותר מלראות בציורי המשפחות של סימון, המתארים את המפגש המשפחתי בשעות שלאחר העבודה, אידיליה עילאית של שלווה והרמוניה, ביטוי להורות מסופקת ועשירה המציגה את אורח החיים הקיבוצי כתוצר מופתי של מהפכה חברתית? הרי "מהנוף הזה יוצאת רוח של סדר ושקט", כתב סימון עצמו ברשימה בשם "על הנוף", בתגובה על הצעת החברים שביקשוהו לתאר את נוף קיבוצו. גם רשימתו של סימון מתארת, הפעם בלשון של אגדה, תמונה אידילית: "מי שחי כאן אינו יודע כלום על ההתרוצצות וההיסטריה בעולם. זהו מקום בשביל ארמון למלך, הרוצה לשכוח את דאגותיו וקורא לו "סן-סוסי" או "אלדורדו". זהו מקום למנזר. מי שיושב כאן, בצל העצים הגבוהים האלה, אינו מחכה לכלום מהעולם שבו הוא מתרכז, ומוצא שלום וכוח בתוכו -עצמו".
טלי תמיר, יוחנן סימון, דיוקן כפול. מוזיאון תל לאמנות, 2001 , עמ' 96-98 .
הערכת מחיר: $25,000 - $35,000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: יוחנן סימון
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche