מכירה: 182 תאריך המכירה: 30.10.2021 Item: 114

לאה ניקל

ללא כותרת, 1974 ,

שמן על בד, 123X127 ס”מ,

חתום ומתוארך.

מקוריות הציור אושרה ע”י מירה אבגר, נכדתה של האמנית.

“לאה ניקל היא הגברת הראשונה של הציור המופשט, היא משתייכת לתנועת השחרור של הציור, כלומר האבסטרקט שהוא חלק מרכזי בתנועת הציור של המאה. אבל צריך למקם אותה גם – ואולי בעיקר – בתרבותנו, באמנות שלנו. לא רק בארץ, אלא גם באסכולת תל אביב, שהיא תרומתה של הציונות להיסטוריה תרבותית שלנו. ניקל היא המייצגת של האבסטרקט של המאה בתולדות האמנות המקומית. רפי לביא הפליג בנקודה זו כאשר כתב ש “יצירתה של לאה ניקל מעוררת את התקווה שיש טעם לחיים פה” ניקל שייכת לדור השני של אמני המופשט. זהו ציור, שבזכות חופש הציור מכריז שהוא לא עובד בשביל אף אחד. …באים לראות את הגרעין הקשה של הציור המופשט, שממשיך בנאמנות ועקשנות לעשות את שלו, ולעשות את זה כאן. הוא נותן לכל מעשי האמנות במקומותינו סוג של תוקף, או מעמד, וזה כשלעצמו חשוב. את המראה המזהה של ניקל אני קושר, קודם כל, לצבע הכתום. ויש כאן אפילו אמת עברית/ מילולית, שהרי, ואולי לא סתם, הכתום והכתם אחוזים בשורש אחד. הכתום, אם כך, הוא לא רק צבע זוהר, אלא גם מה שמסמן את הכתמיות באשר היא, שלאה ניקל אכן יודעת בה דבר או שניים. כאשר הכתום הוא אדמדם, הירוק, שהוא צבעו המשלים של הכתום-אדום, אף הוא מבצבץ, כמו גם הכחול שהוא משלימו החוקי של הכתום. אז יש כאן חומר למחשבה חזותית.”

מיכאל סגן כהן, ביקורת עיתונות בעקבות התערוכה: לאה ניקל “עבודות, ועבודות על נייר” גלריה גבעון, 1995 .

הערכת מחיר: $25,000 - $35,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: לאה ניקל

רבים מגדירים את לאה ניקל כ"גברת הראשונה של הציור הישראלי" – ובצדק: לאה, שנולדה באוקראינה וחיה בתל אביב, פריז, אשדוד, ניו יורק, רומא, יפו ומושב קדרון (שבו גם הלכה לעולמה בשנת 2005), היא מהחשובות שבציירות שפעלו בארץ, יש לה תרומה מכרעת להנחלת הסגנון המופשט בציור הישראלי ולא רק חוקרי ואוצרי אמנות ידעו לזהות את איכויותיה אלא גם הקהל הרחב.. לאה ניקל נולדה ב-1918 והחל מגיל שנתיים גדלה בתל אביב. השחרור הוביל אותה לסטודיו של אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן, שם למדה במשך שנתיים והחלה לגבש את הסגנון המופשט הייחודי שאפיין את ציוריה. הכישרון שלה החל להתבלט ועל מנת להעצים אותו קיבלה ניקל החלטה יוצאת דופן נוספת ביחס לנשים באותן שנים- לעבור לפריז. ניתוץ המוסכמות והטוטאליות אפיינו גם את סגנון ציוריה של לאה ניקל, ובמיוחד לאחר שספגה בפריז – שבה חיה מ-1950 ועד 1961 – השפעה ניכרת מהאקספרסיוניזם ובפרט מסגנון שהתפתח באותן שנים וזכה לשם "טשיזם" (טש – כתם, הפשטה שאין בה כלל אובייקט). אם עד אז ציירה ניקל בעיקר ציורים פיגורטיביים (במיומנות רבה), הרי שההתוודעות לטשיזם שחררה אצלה פרץ יצירתיות עתיר אנרגיה ועז מבע וציוריה באותם תקופה נדמו ל"לפתני צבע" כהגדרתו המדויקת של החוקר והאוצר ד"ר גדעון עפרת. היא התנסתה במגוון טכניקות – ציור באצבעות, שרבוט, חריטה, טפטוף ועוד – ונתנה דרור מוחלט ליצרים שלה, זאת למרות שטף דם במוח שפגע קשות בראייתה. בפריז, וגם לאחר מכן, זכתה לאה ניקל להצלחה מרשימה. היא המשיכה לנוע ברחבי העולם, להציג את עבודותיה בנחשבות שבגלריות הבינלאומיות, ללכת עם הסגנון המופשט עד הסוף ולצייר שילוב מדויק של שמחה ותמיהה, אם כי בסופו של דבר ניכרת בציוריה בעיקר אופטימיות שבאופן טבעי ניתן לייחס לה חלק נכבד מהצלחתה של ניקל לכבוש לבבות רבים. בשנת 1995 אף זכתה ניקל בפרס ישראל לציור, בצוותא עם מנשה קדישמן. לאה ניקל נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2005. גם בשנותיה האחרונות הרבתה לצייר ועשתה זאת באופן משוחרר לחלוטין לאחר שכבר זכתה כאמור לכבוד ולהכרה חובקי עולם. במקביל דאגה ניקל להקים קרן שלה שתי מטרות: האחת לנהל את עזבונה והשנייה לתרום לרווחתם של ילדים חולי סרטן המאושפזים בביה"ח "שיבא" וכן לילדים אוטיסטים.

בעמוד זה ניתן לראות ציורים של לאה ניקל למכירה ומחירים של ציורים שכבר נמכרו במכירות פומביות בעבר.