אלי שמיר

פיגמליון, 2016 ,

שמן על בד, 180X120 ס"מ,

חתום ומתוארך מאחור.

הסיפור על פיגמליון הינו אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. האגדה מספרת על פסל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בפסל וזאת למרות שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה אמונתו ואהבתו של פיגמליון כלפי הפסל היו כה חזקים עד שאפרודיטה אלת האהבה והיופי, הפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם. פיגמליון וגלתיאה התחתנו והולידו את פאפוס אשר הקים את העיר פאפוס בקפריסין. היצירה שלפנינו מהווה חלק מתערוכה של האמן בשם ״גבולות״ ומופיעים בה האמן אלי שמיר והמודל איזבל כהן, כפיגמליון וגלתיאה. הקשר זה מקנה לסיפורם של פיגמליון וגלתיאה נקודת מבט שונה, המעלה שאלות העוסקות בגבולות היצירה. מהם גבולות היצירה?

הציור אינו מתאר את המודל, כי אם את האופן שבו היא נתפסת על ידי האמן. אסור לאמן לגעת במודל הערום. הוא מושיט יד לעברה מבלי לגעת בגופה, מודע היטב לגבולות ומכבד אותם. עבור האמן מהווה הציור גשר אל העולם, אך גם גבול שאסור לעבור. הציור שנעשה בסטודיו האמן

חושף אותנו לסדרת רישומים וציורים התלויים על קיר הסטודיו, מאחורי גבה של גלתיאה. אלו הם ציורים ורישומים שעברו את גבול המגע: אקטיאון שהציץ לארטמיס המתרחצת, אשה בהריון של וורמיר, פייטה רונדניני של מיכאלאנגלו ועוד. ״אנו מדינה שמוקפת גבולות. לכן ציירתי בגבול הלבנון, מעל מטולה. בגבול מצרים – מקדש ברנע, בגבול ירדן – משיח אברק, מתל יזרעאל. הרעיון הוא שהגבולות הם גבולות פוליטיים, גבולות ביטחוניים. נוף שמתבוננים עליו ואי אפשר לעבור אותו…״ שמה של הסדרה מרמז אם כן על שאלת הגבולות. לא רק מה מותר ומה אסור, היכן גבולות הנגיעה בין המראה האסתטי למראה הארוטי שאליו חשוף האמן, אלא לגבול הקיים בין האמן לעולם. לא ניתן ליצור חיים באמצעות היצירה. זהו גבול שאין באפשרותו של האמן לעבור בחתירתו אל המודל. היצירה לעולם אינה נוגעת בחיים, אלא מביטה במודל ממרחק.

שולמית נוס

הערכת מחיר: $20,000 - $30,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop