ראובן רובין

השכינה חוזרת לירושלים, 1967 ,

שמן על בד, 162X114 ס"מ,

חתום ומתוארך.

חתום ומתואר מאחור.

מקור: מימוש אוסף חברת השקעות כדאיות בע"מ (מקבוצת פישמן).

זהו ציור מאד ידוע ומאד מצוטט של ראובן רובין, ציור המייצג את תגובתו הנרגשת של הצייר למלחמת-ששת-הימים ולמפגשו המחודש עם ירושלים המזרחית, שממנה נפרד מאז 1923 . "בבדיו [משנות ה 60 /ג.ע] כאילו ביקש ראובן לבטא רוחניות אֶתֶרית: הדמויות רשומות בקווי-מִתְאר לבנים והצבע נמשח בנוצתיות רכה במיוחד. חריג הוא הציור עז-המבע 'רוח הקודש שבה לירושלים' (1967): ציור זה צויר בהלך-רוח של התעלות למחרת מלחמת-ששת-הימים והוא מייצג חסיד בגלימה כחולה אוחז בגווילי-תורה, ראשו מונף אחורנית באקסטאזה, והוא מרחף מעל ירושלים חלומית זהובה." (שרה ווילקינסון, "ראובן רובין, "אברמס, ניו-יורק, 1974 , עמ' 96). שנים רבות מאוחר יותר, בבואי לבחון את תגובת אמני ישראל לאירועי 67 , כתבתי: "גם הצייר הארצישראלי הוותיק, ראובן רובין, לא יכול היה לבלום את התפעמותו נוכח נס ה'הר הבית בידינו' וצייר ב- 1967 את 'רוח-הקודש חוזרת לירושלים' […] ואת "ירושלים של זהב", בה השער הקטן הפתוח בקדמת הציור (ובסמליות שאין להחמיצה: ה"שער" שנפתח במלחמת ששת הימים עונה לציור קודם של ירושלים ובו אותו השער עודנו סגור…) נענה מנגד בריחופה המיסטי של העיר העתיקה. עוצמת התרגשותו של ראובן ענתה למועקה כבדה בה חש ערב מלחמת-ששת-הימים, כפי שתיאר בסיום ספרו האוטוביוגרפי, "ראובן", שראה אור לראשונה ב- 1967 : "יומיים בלבד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים בא בני דויד הביתה, כולו נפעם ונרגש. […] הוא פתח את הספר 'ויקרא' פרק כ"ו, והניח אצבעו על הפסוק השישי: 'ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד […]'. רוחנו התחזקה והתנשאה למשמע דבר אלוהים…" ("ראובן", מהדורת 1984 , מסדה, גבעתיים, עמ' 223). אם בדת ובאמנות הנוצרית "רוח-הקודש" הומשלה ליונה, הרי שהמקורות היהודיים זיהו את "רוח-הקודש" עם כוח נבואה, עם "רוח טהרה", עם "רוח תשובה", ולכל היותר, עם "בת-קול" או עם "גילוי-אליהו". אפשר, שהקשר בין "רוח-הקודש" לבין החסידות עניינו גם בכתוב בתלמוד הירושלמי, שרוח-הקודש שורה רק "על לב שמח". דומה, שבציור הנוכחי, התגלגל "גילוי-אליהו" (התגלותו של הנביא המבשר את המשיח) לחסיד כדמות המשיח, שהגיע לירושלים עם הניצחון במלחמה. מאז שחר יצירתו, ייצג ראובן – בן למשפחה חסידית מרומניה – את דמות החסיד ברוחניות אל-גופנית דקיקה וגבוהה, מתנשאת למרומים: כזה היה החסיד בציור "ערב-שבת" (1924), שניצב בגבו אלינו, רגליו על הארץ אך ראשו בשמים עונה לערבי הכורע ארצה וחולב עז; כאלה היו ה"מרקדים במירון" (1924), שמחולם המעגלי כמו-מנסיק אותם למרומים; כאלה היו כל החסידים שצייר ראובן מרקדים בשמחת-תורה, או באקסטאזה של הילולת-רשב"י. אך, עתה, בציור הנוכחי, החסיד כבר ממש מעופף בשמים והוא התגלמות "רוח-הקודש". זו התקופה בה נטה ראובן לצייר ריחוף שמימי של סוסים אדומים וכחולים, בהם מרכבתו של אליהו, וכמובן – מלאכים. החסיד המעופף מצטרף לכל אלה שעה שמאשר, מבחינת ראובן, את כיבוש העיר העתיקה כמהלך דתי-מיסטי.

גדעון עפרת

הערכת מחיר: $140,000 - $200,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי. ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי. בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי. בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop