מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית  פריט: 47

יוחנן סימון

סדר פסח,

טכניקה מעורבת על קרטון, 100X80 ס"מ.

ציור קיר שהיה תלוי בחדר הילדים בקיבוץ גן שמואל.

מקוריות הציור אושרה ע״י איה בן צדף, בת האמן.

הייתי קורא לציור הזה – "נעורים", והייתי משמיע ברקע את "שירת הנוער" של שמואל בס משנות ה- 40 : "שירת הנוער שיר עתידנו/ שיר התחדשות בניין ועלייה/ […]/ כל עוד הנוער לנו במולדת/ קום יקום חזון עם ישראל." יוחנן סימון לא צייר קשישים. לאורך שנות ה-50-40 , "תקופת קיבוץ גן- שמואל" ביצירתו, הוא שב וצייר נוער, נערים ונערות, בעבודה, במחול, במשחקים, בספורט, במחנאות, בחגיגות וכו', ואת אלה שזר יחד בציורי-קיר גדולים בישראל ומחוצה לה (ברזיל, ארגנטינה) בבתי-ספר, בחדרי-אוכל, בקני "השומר הצעיר", ועוד. ב-1943 קרא סימון לארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי לקדם את ציור-הקיר, בבחינת "דרך חדשה לאמנות סוציאליסטית". בשלב ראשון, הסתפק סימון בקיר בבית-הילדים בגן-שמואל (ממנו גם מגיע הציור הנוכחי), "שם החל בקיץ 1943 את הקריירה המקומית שלו כאמן של ציורי-קיר." (טלי תמיר, "יוחנן סימון:דיוקן כפול", מוזיאון תל אביב, 2001 , עמ' 78 ) סגנון הציור שלפנינו, על הקונטורים השחורים והעבים שלו, מבקש מאיתנו לתארך אותו בשנת 1948. הנער המיוצג ארכיטיפי, על גבול המיתולוגי: עלם מונומנטאלי עירום, שזוף, רק אזור-בד למותניו, גיבור קדום… על זרועו השמאלית שרידי אזיקים, מהם השתחרר, וביחד עם הענן הכבד והשמש המפציעה (קרניה מעוצבות בסגנון "אר-דקו"), מסמל "שחר של יום חדש" למחרת מלחמת-העולם והשואה. עם אלומת השיבולים בימינו – סמל ל"הקוצרים ברינה", מתאחד הנער המשיחי עם יוני שלום ועם טלה מפזז – ברית הנעורים והטבע האביבי, הפורח, המתחדש.

גדעון עפרת

הערכת מחיר: $15,000 - $25,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוחנן סימון

יוחנן סימון הוא צייר יליד גרמניה שהפך למזוהה במיוחד עם התנועה הקיבוצית ועם הריאליזם הסוציאליסטי. סימון נולד בשנת 1905 ובשנת 1936 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ גן שמואל, שם מצא עצמו עוסק במגוון עבודות, אך כמעט ולא מצייר. יחד עם זאת הכישרון הרב שלו לא נעלם מעיני קברניטי "הקיבוץ הארצי" ואלה גייסו אותו לטובת האדרת התנועה הקיבוצית באמצעות האמנות. הוא צייר כרזות מלאות פאתוס ל"שומר הצעיר", ציורים המציגים את הווי הקיבוץ כמוצלח במיוחד ובפרט סצנות משפחתיות המשלבות אושר ואינטימיות, וכן יצירות המפארות את ערך העבודה ואת יופיה של האדמה (בפרק זמן שזכה להגדרה "התקופה החומה"). כך סימון נבחר לצייר את הכרזה הרשמית של יום העצמאות הראשון וכן כרזה לאחד במאי 1950. ב-1953 ביצע סימון מפנה משמעותי נוסף, הן מבחינת אורח החיים והן מבחינה סגנונית – הוא נפרד מאשתו הראשונה, עבר לתל אביב, והחל לצייר בסטודיו שלו (ששכן בשדרות רוטשילד 125, במרחק קצר מאוד אגב מביתו של צייר מפורסם אחר, יוסל ברגנר) בסגנון שונה לחלוטין מזה שאפיין אותו בקיבוץ. יצירותיו בתקופה זו הפכו מודרניים, מופשטים, צבעוניים מאוד ומלאי אופטימיות – בעיקר בהשפעת המסע לדרום אמריקה – ולקראת סוף ימיו אף עבר סימון לציורים סוריאליסטיים נוסח חואן מירו. סימון ידוע גם בציורי הקיר גדולי המימדים שלו להם נחשף בנסיעותיו לניו יורק ואיטליה. בשנת ה- 50 יצר מס' ציורי קיר באוניברסיטאות, מפעלים ומבני ציבור, ואף על אניות של חברת צים. במסעותיו לדרום אמריקה יצר גם ציורי קיר ידועים בברזיל וארגנטינה.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop