מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית  פריט: 65

מרסל ינקו

Grand Collage Dada , שנות ה- 20,
שמן, טמפרה וקולאז' על בד, 51X70 ס"מ,
חתום.
מקור: מכירת סוטביס, ניו יורק, 7 באוקטובר, 2009 לוט 65 .

הציור צויר, ככל הנראה, בתחילת שנות ה- 20 , זמן קצר לאחר שובו של מרסל ינקו לבוקרשט מפאריז (ומציריך). בהרכבו הצורני והחומרי, הציור קרוב מאד לציור "שעיר/ חייל החזית" מ- 1924 , שבאוסף מוזיאון ישראל: שני הציורים מצוירים במבנה אובאלי, המפורק בתוכו לתצורות-משנה, שמשולבים בהן קולאז'ים חומריים שונים. בעוד בציור "שעיר" ההדבקים הם של גזרי-עיתונים ובד-יוטה, בציור הנוכחי ההדבקים הם רק שני סוגי בד גס. ושלא כציור האנכי ממוזיאון ישראל, הציור הנוכחי אופקי, והסיבה ברורה: הציור מייצג, בדרכו המופשטת, טבע דומם, מעין מקבץ של מושאים על שולחן (גיטרה מוקפת בקו כחול? אגרטל ניצב מימין? פרי במרכז?). כך או כך, ייצוג פרימיטיביסטי מופשט, השטחה, פירוק והרכבה מחדש (לרבות אותיות dada המשורבבות במיחבר, בדומה לציור-קולאז' האחר של ינקו, "קומפוזיציה ראשונה דאדא" מ- 1916). קווים שחורים מסמנים שטחים גיאומטריים המאזנים את הדחיסות הלוהטת. עבודת המכחול של ינקו אכספרסיבית ודינאמית, אך שפת הציור מצייתת לקוביזם הסינתטי (השכלתני הרבה יותר במהותו) של פיקאסו ובראק מהשנים 1914-1912 , כולל העניין במסגרת האליפטית. זוהי תקופת שיא בציורי ינקו, שלאחר הימים העליזים ב"קפה וולטר" שבציריך (במהלך מלחמת העולם הראשונה). ויודגש: למרות המסכות שעיצב ינקו לטובת מופעי "דאדא" בציריך, כצייר – היה ינקו של תקופת המלחמה מחויב יותר לשפות ציור מודרניסטיות שונות – פוטוריזם, אכספרסיוניזם קוביזם וכו'. אך, שלא כציורים וכתבליטים הקונסטרוקטיביסטיים שלו מ- 1918-1916 , ינקו של תחילת שנות ה- 20 שקוע בחוויה הקוביסטית-קולאז'ית, שממשיכה להוכיח את תשוקת האמן לחדשני, ליצירתי, לתחבירי המודרנה. בהקשר ההיסטורי הישראלי נוסיף: עשרות שנים בטרם יסערו הרוחות בתל אביב אל-מול גילויים מופשטים בקבוצת "אופקים חדשים", ינקו כבר היה עמוק-עמוק בחוויית המופשט, סמוך לימי נביטתו באירופה.
גדעון עפרת

הערכת מחיר: $35,000 - $50,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מרסל ינקו

מרסל ינקו נולד בבוקרסט רומניה ב-1895 ואת תולדות חייו ניתן לחלק לשני פרקים עיקריים: 46 שנים באירופה ו-34 שנים בישראל. כישרונו האמנותי התגלה מוקדם ע"י מורהו יוסף איסר שהטמיע בו את יסודות האמנות הקלאסית אשר השפעותיהם ילוו את יצירותיו במשך כל חייו. ינקו ייסד את כתבי העת הספרותיים "הסמל" ו"הקריאה" בהם פורסמו רישומיו לראשונה ובגיל 20 נסע ינקו ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני בציריך וחבר לתנועת ה"דאדא" המורכבת מקבוצת אמנים אוונגרדים צעירים אשר פעלו בקברט וולטר. ינקו לקח חלק גדול בפעילויות התנועה, הציג תערוכות, פרסם מניפסטים וכתבי עת ובין היתר יצר ינקו בעצמו את המסכות שעמם הופיעו האמנים ואף השתתף במופעים. באותה התקופה ינקו היה גם חבר בקבוצת "חיים חדשים" אשר אירגנו פעילויות אומנותיות ואינטלקטואליות. ב- 1922 לאחר שבילה זמן מה בפריז, חזר ינקו לרומניה ורוב יצירותיו התמקדו במראות הנוף המקומי, דמויות כפריות ונושאים קלאסיים שטופלו באופן מודרניסטי. סגנונו התאפיין בצבעוניות כהה ואלמנטים קוביסטיים בעקבות פיקאסו וג'ורג' בראק, ובמקביל היה שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה אשר קידמו את רעיונות המודרניזם. למרות הצלחתו המקצועית ברומניה, ב-1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, החליט מרסל ינקו לעלות לארץ ישראל יחד עם משפחתו. עם הגעתו לארץ חל שינוי רב בסגנונו הציורי והאדריכלי הודות לאור הים תיכוני שחדר לפלטת הצבעים שלו. הוא היה נוהג לשאת עימו פנקס ובו רשם את הנופים שראה ובשובו לסטודיו צייר את המראות החדשים בצבעים עזים. ציוריו מאותה תקופה מתארים את מראות הארץ ותושביה וגם את המאבק ההרואי לעצמאותו וב-1948 ייסד יחד עם אמנים נוספים כגון זריצקי ושטרייכמן את קבוצת "אופקים חדשים". ב- 1953 ינקו רצה למצוא דרך לשקם את הכפר הערבי עין חוד ושכנע אמנים ופסלים להתיישב יחד עימו בכפר. מרסל ינקו היה חלק מבית הספר "סטודיה", ובהמשך לימד במוסדות נוספים ובמסגרות לימוד שונות בעין הוד. בעשרים השנים האחרונות בחייו הוא פעל לקידום הכפר עין הוד, כתב מאמרים אודות הנושאים שהעסיקו אותו בצוריו ובשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל על עבודתו. עבודותיו האחרונות מבטאות חזרה מוחלטת אל המופשט והגיאומטרי.
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop