מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית תאריך המכירה: 21.01.2023 Item: 21

אבל פן

אברהם, יצחק ויעקב,

פסטל על קרטון, 48X63 ס"מ,

חתום.

אבל פן הרבה לצייר את אבות האומה. את אברהם צייר מספר פעמים. פעם אחת צופה בכוכבים אשר מדמים את זרעו, פעם אחרת עוקד את בנו יצחק טרם יעלהו לעולה, וכמה ציורים בהם מופיע אברהם ליד בנו יצחק ונכדו יעקב. היצירה לפנינו צוירה בסגנון "פני" קלאסי. דמויות תיאטרליות, אוריינטליות, בלבוש נוודי-בדואי, שחורות שיער, אלא אם זרקה שיבה בשערם, וכהות עור. אין נוף בציור וגופן של הדמויות כמעט ולא נראה. בן מאה ושישים היה אברהם בהולדת יעקב. היות שהאריך ימים זכה לחיות כחמש עשרה שנים במקביל לנכדיו, עשו ויעקב, עד שנפטר בגיל מאה שבעים וחמש. למרות זאת אין במקרא תיאור של מפגש בין הסב לבין בניו של יצחק. גם בתיאור קבורתו של אברהם נעדרים נכדיו. שלוש דמויות ביצירה שלפנינו ובדומה לתהום שפעורה בין הדמויות במקרא, כך התהום שפעורה ביניהם בציורו של פן. אב, בן ונכד. קרובים אך רחוקים. עומדים זה לצד זה כזרים מוחלטים. בצד אחד עומד אברהם. זקנו עבות, לבן וארוך. ראשו עטוף בד. מבטו מרוכז, מודאג, צופה פני עתיד ואולי מהרהר במעשיו בעבר. בצד השני עומד יעקב. צעיר נמרץ. גלוי ראש. שערו הסתור שחור משחור. עיניו רושפות. ניצני זקן על פניו. כל כולו מרוכז. במה? אין לדעת. במרכז הציור דמותו של יצחק. כובע לראשו, צעיף סביב צווארו ומבט חלול בעיניו. שערו השחור מתולתל וזקן מעטר את פניו. יצחק, הבן והאב, אשר חוצץ בין הסב לנכדו, הוא החולייה המקשרת בין אברהם, שרוב פועלו היה בדרום הארץ, ליעקב אשר חלש על צפונה. יצחק האריך חיים יותר מאביו ויותר מבנו, אך כמעט ולא ידוע לנו דבר על אודותיו. הוא כמעט הועלה לקורבן בצעירותו. בגיל ארבעים הוא נישא לרבקה, ירד עימה לשבור שבר בגרר, והפך לאב בגיל שישים. בזקנותו הוא איבד את מאור עיניו, דבר שסייע ליעקב לגנוב את ברכתו של עשו, בנם הבכור של יצחק ורבקה. ובכל אלו קולו של יצחק לא נשמע. שתיקתו של יצחק היא מוטיב חוזר בסיפורים אודותיו. בנערותו כמעט וקיפח את חייו על מזבח האמונה של אביו. את כלתו בחר עבורו עבדו של אביו. את גורל משפחתו קבעה רבקה אשתו. גם כאשר רצה לברך את בנו הבכור נפל קורבן למזימת בנו הצעיר. ושתיקתו נותרה בעינה. פן בדרכו הרגישה, דרך שמודעת לרזי המקרא ומכירה את עלילות משפחת אברהם לדורותיה, שילב בין הדמויות תוך שהוא מפריד ביניהן. הגיבורים שלא נפגשו בסיפורי בראשית אוחדו יחד. לכאורה איחוד משפחתי אך בפועל מפגש בין זרים מוחלטים. כל אחד מהם מביט לכיוון אחר. כל אחד ועולמו הפרטי. שלושה קרובים רחוקים שאין ולו לחלוחית של רגש ביניהם. לא חיוך ולא חיבוק. סב, בן ונכד אך גם אב שרצה להקריב את בנו, בן שרימה את אביו, וגיבור טראגי אחד שבחר לנצור את לשונו.

אריאל רם פסטרנק

הערכת מחיר: $10,000 - $15,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אבל פן

עד יומו האחרון בשנת 1963 המשיך אבל פן לצייר את התנ"ך. הצורך שלו, להגיב באופן אמנותי על אירועים מרכזיים בתולדות העם היהודי, הביאו במהלך מלחמת העולם השנייה להתקין סדרת רישומים בנושא השואה שעוררו הדים בארץ ובעולם.(...) יש להודות שהצלחתו של פן בקרב צרכני אמנות יהודים בעולם היתה גדולה מזו שנחל בארץ-ישראל. במחצית השניה של שנות ה-30 הוא שהה שנים אחדות באירופה לרגל תערוכותיו, ואחר כך הרבה לנסוע לפתיחות של תערוכות ציורי התנ"ך שלו ברחבי העולם. הוא היה האמן היהודי הראשון שבמרכז יצירתו עמד התנ"ך. (...) פן השתייך לדור המייסד של ציירי ישראל, והיה אחד המגלמים הנאמנים, המובהקים והידועים ביותר של כמה מן העקרונות האידיאולוגיים והאמונות הבסיסיות ואולי גם הנטיות הנפשיות, שכיוונו את היצירה האמנותית הציונית בימיה הראשונים: הנהייה למזרח במובן "חדש ימינו כקדם", והתפיסה שהקיום הלאומי היהודי בארץ-ישראל הוא תנאי ליצירה עצמאית בעלת ערך ותוקף ובייחוד כזו המייצגת זהות אותנטית. הצירים המרכזיים ביצירתו של פן – תיעוד הסבל של הגולה מצד אחד, והשיבה לגן-העדן המקראי מצד אחר – הם בעצם ביטוי מוקדם של דגם אידיאולוגי ציוני, ידוע ומוכר, שהתגלם באופן הקיצוני ביותר בצמד המושגים: "משואה לתקומה". מתוך : "אבל פן ציורי התנ"ך ועוד", יגאל צלמונה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2003, (עמ' XXVII).