פנחס ליטבינובסקי

פנחס ליטבינובסקי 1985 – 1894 נער בירושלים, (שנות ה-20), אקוורל על נייר, 21X26 ס”מ, חתום בר”ת. מקור: אוסף הצלם אברהם סוסקין.

הערכת מחיר: $4,500 – 3,500

נמכר ב: 8050

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: פנחס ליטבינובסקי

נולד בבית דתי באוקראינה. בגיל 18 הוא החל ללמוד באקדמיה לאמנות באודסה, שם פגש את בוריס שץ. הלה הזמינו ללמוד ב”בצלאל”, וכך היה - ליטבינובסקי הצעיר עלה לארץ ישראל ולמד ב”בצלאל” של שץ שנה אחת תמימה. בשנת 1912 פרש ליטבינובסקי מהלימודים כמורד (יחד עם ראובן רובין) על רקע חוסר הסכמה יסודי עם תפישת האמנות, הסגנון, התכנים ואופן ההוראה שהיו נהוגים במוסד. לאחר עזיבתו נסע לרוסיה ולמד באקדמיה לאמנות של סנט פטרבורג. בשנת 1919 , לאחר מלחמת העולם הראשונה, עלה עם רעייתו לארץ ישראל באוניה ”רוסלאן” שעל סיפונה נמנו בין היתר האדריכל זאב רכטר, הרקדן ברוך אגדתי, המשוררים יונתן רטוש ורחל (בלובשטיין), האספן יעקב פרמן, האמנים יצחק פרנקל, משה ציפר ויוסף קונסטנט, ואנשי רוח ומעש רבים נוספים בגינם זכתה האוניה לכינוי ”המייפלאואר הציונית”. עם עלייתו התיישב ליטבינובסקי בירושלים, השתלב בחיי האמנות והתרבות בארץ והציג בין היתר בתערוכות ה”אהל”, ”מגדל דוד” וקבוצת ”אגד”. הציור הנוכחי, שצויר ככל הנראה בסוף שנות ה- 20 , מתאר שני רועי צאן ערבים חבושי כפיות - האחד עומד ומחזיק בידו עגל צעיר, האחר כורע לצד מה שנראה כג’ארה ערבית ומחלל בחלילו. ברקע רובץ פר סגלגל ומאחוריו ארבע מלבני-אוכּר, כנראה אוהלים. זוהי אידיליה ארצישראלית מזרחית, פסטורלית, חלקה קטנה של חדוות חיים (ואם נרצה - Le bonheur de vivre , כרמז ליצירת המופת של אנרי מאטיס). כידוע, הערבי היה משאת נפשם של הציירים המודרניסטיים בשנות ה-20 , וליטבינובסקי ביניהם. תחת מכחולם זכתה דמותו לאפותיאוזה כמעט, והוא הפך לסמל של שורשיות, ילידיות, והרמוניה עם המקום. לאורו של זה גם עוצבה דמות היהודי החדש, השזוף, השואף לתחושת אחדות טבעית בלבנט. לעומת היהודי נתפס הערבי כאקזוטי, יצרי, ראשוני ומחובר לאדמה, והוא מתואר בדרך כלל כקרוב לעולם החי והצומח. והנה גם בציור שלפנינו שני רועי הצאן נתונים לצד עגל צעיר ופר מקורנן בחיק טבע כתמי ומופשט. למעשה, בציור הזה כבר ניכרת בשורת כיוונו החדש של ליטבינובסקי, כי למרות הפיגורציה בולט תהליך של פישוט והפשטה, טיפול אחיד שאינו מבחין בין דמות ורקע, ושיבוץ של מערך צבעוני התר אחר ערכים פורמליים של הציור. פנחס ליטבינובסקי אמנם יזנח את האידיליות הארצישראליות דאז ויפליג אל סגנונות אחרים (כדוגמת שפתו המתיילדת המזוהה עמו), אך את דמויות הערבים שכל כך אהב הוא המשיך לצייר כל חייו, עד מותו בגיל 90 .
0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop