מכירה: Auction 140 תאריך המכירה: 29.01.2011 Item: 40

מנחם שמי

1951 – 1897 הטכניון, 1940 , שמן על בד, 46X54.5 ס”מ, חתום ומתוארך. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010 , עמ’ 142 (מצולם). – מנחם שמי, אמן ואדם, משכן לאמנות עין חרוד, ספטמבר – דצמבר 2010 , דליה בלקין, הוצאת עמותת זהר צבעים, עמוד 111 (מצולם). בדומה לפרח המושך אליו פרפרים, בניין ה”טכניון”, בתכנונו של האדריכל אלכסנדר ברוואלד, כה בלט מאז 1913 באיכותו בנוף החיפאי והארצישראלי עד כי משך אליו גם ציירים לציירו. כך, בדצמבר 1924 – השנה בה נפתחה כיתה ראשונה ב”טכניון” – צייר יוסף זריצקי בצבעי מים עתירי תכלת ובעיפרון את המסדרון רב-הקשתות המזרחיות של הבניין, ואילו מנחם שמי ציירו עוד ב- 1925 . בציור ההוא נראה המבנה הכיפתי בעומק הנוף הבלתי מיושב, שדות והרים כחלחלים מאחוריו, בעוד מלפניו צמד בתים טובלים בחורשת עצים, עת בקדמת הציור שביל ועליו פוסע ערבי עם חמורו. היה זה ציור מזרחי, בו תפקדה כיפת ה”טכניון” ככיפת מסגד כמעט. 15 שנים מאוחר יותר, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה )האם שתי הדמויות בפינה הימינית התחתונה חובשות כומתות של הצבא הבריטי היושב בחיפה?(, חזר מ.שמי לנושא אך הקנה לו אופי אירופי עד תום. זה מכבר חזר משהות ממושכת בפאריז (1938-1937), רכש דירה בהדר הכרמל והרבה לצייר את נופי העיר, תוך שעינו מתמקדת בצריף, או בעץ, או – במקרה שלנו – בחזית ה”טכניון”. באותה שנה, 1940 , צייר גם צבי מאירוביץ אותה חזית ומאותה זווית ממש, זו שבין מתחם ה”טכניון” לבין בית הספר הריאלי. למ.שמי היה יחס מיוחד למתחם זה המיוצג בציור – כיון שהיה אחראי לעיצוב האמנותי של חגיגות הביכורים שנערכו כאן. על הציור הנדון כתבה דליה בלקין בספרה על מנחם שמי: ”הציור ’בית הספר הריאלי העברי בחיפה וחצר הטכניון’ (1940) מתאר בדייקנות רבה את בית הספר ואת הבתים בסביבתו, העומדים עדיין על כנם, ואת ההר החשוף שברקע. בציור כמו-מיניאטורי זה, שאינו אופייני לשמי, רבים הפרטים: שתי דמויות בקדמת הקומפוזיציה מימין, עמודי ברזל במישור הקדמי, שני עמודי אבן המוצבים כשער, עצים ובניינים בסביבה, ובייחוד פינות חבויות בין העצים, כמו בריכת המים הקטנה שבמרכז הבד. בחצר מתגודדים תלמידים, פועלים העסוקים בעבודות שונות ועוברי אורח…” (”מנחם שמי – אדם ואמן”, מוזיאון תל-אביב, 2003 , עמ’ 112). זהו יום סתווי – שני העצים מימין השירו עליהם; ועם זאת, יום חם: שתי הנערות במכנס קצר. בתי חיפה עדיין משרים תחושת אינטימיות של עיירה אירופית קטנה, שנים רבות בטרם יכוסו המדרונות בבתים תלת-קומתיים העונים לשם ”שכונת הדר”. האם מגרש החגיגות הריק (הבריכה?), התופס למעלה משליש הבד, מסגיר משהו מהרוח הלא חוגגת של אותם ימים? כך או אחרת, אין זה מנחם שמי הסזאני והמונו-כרומי (בבז’ים) משנות ה- 20 , אלא שמי שהפנים את האקספרסיוניזם המתון של אסכולת פאריז היהודית ומכחולו ”חם”, ”רגיש” ו”אנושי”, בורא את המראה המשובב כנחמה פורתא בימים מרים. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $10,000 - 15,000

נמכר ב: 34500

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם