מכירה: Auction 142 תאריך המכירה: 02.07.2011 Item: 35

פנחס ליטבינובסקי

סופים, שנות ה – 20, שמן על בד, 34X42 ס”מ, חתום בר”ת. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. תערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010. ספרות: ליטבינובסקי, גדעון עפרת, הוצאת כרטא י-ם ו”עמותת ליטבינובסקי”, תשנ”ח – 1998 עמוד 65 , (מצולם). ”הכאפייה יפה מהקראוואט (העניבה)”, הפטיר לעברי פעם ליטבינובסקי, שנים ספורות בטרם נפטר ב- 1985 . אהבתו העזה למזרח ולערבי, שנתעוררה בו סמוך לעלייתו ארצה לירושלים ב- 1919 (פעם, ב- 1912 , כבר שהה פה מספר חודשים, ב”בצלאל”), לא מ�שה ממנו עד ימיו האחרונים, כאשר, עדיין בעשור התשיעי לחייו, הוסיף לשלוף מתיבתו הישנה עוד ועוד רישומי ערבים ונסחם מחדש בקומפוזיציות צבעוניות דינאמיות ומופשטות למחצה. את שנותיו הראשונות בארץ הקדיש ליטבינובסקי לאקוורלים רוויי אור, וברור לפיכך, שהציור הנוכחי בצבעי מים קדם לציור הנוכחי שבצבעי השמן. האקוורל מסגיר זיקה עזה לקונסטרוקטיביזם הרוסי, שאותו קלט הצייר הצעיר בסנט-פטרסבורג(לנינגרד), ערב עלייתו, ובהתאם, המיחבר חייב רבות, הן לקוביזם הסינתטי(ראו הריבוי הסימולטאני של משטחים גיאומטריים כמו- קולאז’יים)והן לתפאורות התיאטרון האוונגרדי-יהודי (המשטחים כ”קוליסות”). הריבוי השולט באקוורל מפגיש תמונות שונות, מקומות ואירועים שונים: הערבי והמסגד למטה מימין; צמד הדרווישים ה”סופ�יים” שמעליו; העץ, הגמל והאישה(ערביה?) שופעת-החזה במרכז הציור;תקריבי הנשים בצד שמאל. המיזוג הכמעט-סוריאליסטי הזה של דימויים מטופל בשפה קוביסטית עדינה ורגישה, בהנגדה של צורות גיאומטריות עם צורות אורגניות, תוך ויתור על פרטים, השטחה גמורה ואף תוך הסתפקות ברסיסי נתונים פיגורטיביים של דמות ובית. זהו שיר הלל, עדין ופיוטי, למזרח ולארוס, אחד מציוריו המוקדמים היותר אקספרימנטליים ל ליטבינובסקי, תרגיל וירטואוזי ברישום, קומפוזיציה ושקיפויות של ניגודי גוונים חמימים וקרירים. ציור השמן של 3 הדרווישים מהווה פיתוח של מוטיב צמד הדרווישים מהאקוורל. נושא הריקוד עניין את ליטבינובסקי, שצייר באותה עת גם חסיד מרקד, או 3 תימנים מרקדים. השפעת ריקודיו האוונגרדיים של ברוך אגדתי ניכרה בציור המודרני הארצישראלי. עתה, על כל פנים, קובצו שלושה ה”סופ�ים” מתחת למבנה מסגד שבסגנון ”א�יה� סופיה” שבאיסטנבול, כאשר תכלת לבושם משתלבת בכחול העמוק של השמים – גווני הקודש והאינסוף. הזרועות הנישאות מעלה על ידי הרקדן המרכזי עונות כמשולש למשולש הנגדי של קדקוד המסגד וחבורת המרקדים בכלל. קומפוזיציה של שני משולשים הפוכים. הציור פיגורטיבי, אך עודנו נשלט על ידי השטחה וויתור על פרטים, ובתור שכזה, שפתו הציורית המופשטת-משהו תומכת במסר הסופ�יי, הרוחני-דתי-מיסטי, שליטבינובסקי הצעיר הוקסם ממנו. לימים, ירחיב הצייר את עניינו המיסטי עד למזרח הרחוק ואף יתיידד עם נזיר יפני. אך, יודגש: משיכתו של ליטבינובסקי למיסטי ח�בקה גם את המיסטיקה החסידית, אשר לה הקדיש הצייר במחצית שנות העשרים מספר אקוורלים צפתיים ו”שאגאליים”. אסלאם, יהדות – ליטבינובסקי היה שיכור משניים אלה גם יחד. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $7,000 - 10,000

נמכר ב: 16100

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: פנחס ליטבינובסקי

נולד בבית דתי באוקראינה. בגיל 18 הוא החל ללמוד באקדמיה לאמנות באודסה, שם פגש את בוריס שץ. הלה הזמינו ללמוד ב”בצלאל”, וכך היה - ליטבינובסקי הצעיר עלה לארץ ישראל ולמד ב”בצלאל” של שץ שנה אחת תמימה. בשנת 1912 פרש ליטבינובסקי מהלימודים כמורד (יחד עם ראובן רובין) על רקע חוסר הסכמה יסודי עם תפישת האמנות, הסגנון, התכנים ואופן ההוראה שהיו נהוגים במוסד. לאחר עזיבתו נסע לרוסיה ולמד באקדמיה לאמנות של סנט פטרבורג. בשנת 1919 , לאחר מלחמת העולם הראשונה, עלה עם רעייתו לארץ ישראל באוניה ”רוסלאן” שעל סיפונה נמנו בין היתר האדריכל זאב רכטר, הרקדן ברוך אגדתי, המשוררים יונתן רטוש ורחל (בלובשטיין), האספן יעקב פרמן, האמנים יצחק פרנקל, משה ציפר ויוסף קונסטנט, ואנשי רוח ומעש רבים נוספים בגינם זכתה האוניה לכינוי ”המייפלאואר הציונית”. עם עלייתו התיישב ליטבינובסקי בירושלים, השתלב בחיי האמנות והתרבות בארץ והציג בין היתר בתערוכות ה”אהל”, ”מגדל דוד” וקבוצת ”אגד”.