מכירה: Auction 146 תאריך המכירה: 07.07.2012 Item: 107

אריה ארוך

צקפר, 1966 עפרונות צבעוניים על נייר, 33X25 ס”מ חתום ומתוארך מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין חרוד, אוקטובר 2009 – אפריל 2010 . מצולם בעמוד 75 ספרות: בספרייתו של אריה ארוך, גדעון עפרת, 2001 , מצולם בעמוד 281 ספק רב אם זהו ”צקפר”. שהרי, צקפר היה השם שארוך שמר לסדרת האובאלים עם שלט הסנדלר (המגף), אותו זכר מימי ילדותו בחארקוב. אבל, זהו ציור מרתק, מהטובים שבציורי הפסטל-שמן (וטוש) שצייר אריה ארוך במחצית שנות ה 60- על רפרודוקציות ודפי מגזינים. הפורמט האליפטי, ששורשיו המודרניים אצל פיקאסו ובראק הקוביסטיים, עלה בציורי ארוך ב 1955- כמסגרת המקיפה את דיוקן אביו, ומאז לא חדל הפורמט הזה להצפין בתוכו פורטרט ישיר או עקיף. בספרי, ”בספרייתו של ארוך” ( 2000 ), שבתי ואיתרתי באליפסות של ארוך את האב המסתתר, גם כשהאובאל ייצג את ”הזוג היהודי של ההולנדי וורקמן”(אף הוא, כציורנו, מ- 1966) או ”צקפרים” למיניהם(מ-1962). עתה, אנו מתבוננים בציור הנוכחי ומאתרים בו, מתחת לשרבוטי העט, פרופיל מפורש. אנחנו מכירים היטב את הפרופילים של ארוך: הם צצו בתחילת שנות ה- 60 וכבשו את יצירתו ב- 1969 , כשהם שבים ומאשרים את המצאתו הצורנית: הכפלה אנכית של צורת המספר 2, שאותה דלה משולי ”הגדת סאראייבו” מהמאה ה-14. ארוך אהב להשתעשע עם מספרים בציוריו, ומתוך צורת ה 2- האנונימית ההיא הרכיב צדודית אנושית ארכיטיפית, שאותה נשא אל ציוריו. הרי לנו אפוא אליפסת-דיוקן נוספת של ארוך. זו, במיטב המסורת הארוכיית, מאופיינת באדום (הממסגר) ובכחול (האלכסוני). אלכסון הכחול, אנו מציינים לעצמנו, מהדהד את רצועת הבד האלכסונית של מָדי ”הנציב העליון”, קבוצת ציורים נודעת של ארוך, אף היא מ-1966. אלא, שבעוד פסטל-שמן של ”הנציב העליון” הלביש את סר הרברט סמואל בבגד כחול ובסרט אלכסוני אדום, הפעם הפך ארוך את היוצרות וצבע את הסרט בכחול. כך או אחרת: שרידים של דמות האב, לצד שרידי אותוריטטיביות של ”הנציב”. והנה לפנינו אריה ארוך: אמן הנאבק ביצירתו לבטא את חירותו היצירתית (שרבוט מתיילד, הפשטה) כנגד משקעים מודחקים ומעיקים של דמות אביו. באשר לכחול ולאדום שלא חדלו ללוות את יצירת ארוך: הקר מול החם, השכלתני מול הרגשי, גווני הדגל של רוסיה הצארית (שלתוכה נולד האמן ב- 1908) ואפילו ד”ש מבגדי המדונה הנוצרית, דהיינו – תזכורת לאיקונין הרוסי, שארוך נצר בזיכרונותיו. ציור של סודות ארוכיים. ציור קטן גדול. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $3,000 - 4,000

נמכר ב: 16100

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אריה ארוך

אריה ארוך נולד בשנת 1908 בעיר חרקוב שבאוקראינה בה התגורר עם משפחתו עד עלייתם לארץ ישראל ב-1924. משפחתו של ארוך הייתה שומרת מסורת ודגלה בערכי ההשכלה והציונות. מגיל צעיר הרבה ארוך לצייר, השתתף בשיעורי ציור ומלאכת יד בבית הספר. ניתן להבין כי הוריו ראו בעין יפה את עניינו בתחום האמנות, שכן מיד כשעלו ארצה לתל אביב, כשארוך היה בן 16 החל ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" שבירושלים. שם, ארוך למד במשך שנה וחצי יחד עם חבריו ללימודים יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. כשחזר לתל אביב למד בגימנסיה הרצליה במגמה ריאלית. ב-1932 בילה ולמד שעות ארוכות בסטודיו של יוסף זריצקי בתל אביב. בתקופה זו החל לגבש סגנון ציורי אוורירי ומופשט יותר, פתוח וים תיכוני. כמו זריצקי, עם שנותיו כאמן ארוך עבר אל עבר ההפשטה. ב-1934 יצא ללמוד בפריז לתקופה של שנתיים. עבודות האמנות שיצר בתקופה זו מושפעת מאמני אסכולת פריז בסגנון האקספרסיוניזם. בשנת 1939 חזר ארוך לתל אביב ובשנת 1948 היה אחד ממייסדי קבוצת ''אופקים חדשים''. עם הצטרפותו לקבוצה סגנונו הציורי חזר אל המופשט והתמקד ביצירותיו בצורות מסוגים שונים, למשל, מציורי ילדים או זיכרונות ילדות. טכניקת הציור של ארוך כוללת שרבוטים ומחיקות, חריטות וכתיבה. ארוך היה בין האמנים שפרצו דרך באמנות הארצישראלית במחצית השנייה של המאה ה-20. לאמן אסתטיקה ייחודית בה שילב את המופשט הלירי ואת השפעות הפופ ארט. יצירתו הושפעה מן הפוסט אימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם בנוסח אסכולת פריז. ההפשטה באמנות שלו הגיעה בהשפעתו של יוסף זריצקי אשר ארוך בילה זמן רב בסטודיו שלו. הטכניקה הייחודית בה יצר ארוך וסגנון ציורו המופשט היה בעל השפעה על דור האמנים שבא אחריו, דוגמת רפי לביא ואביבה אורי. אריה ארוך זכה בפרסים רבים במהלך חייו על עבודתו האמנותית. ארוך זכה לתערוכות יחיד חשובות במוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, כבוד ששמור רק לחשובים שבאמני ישראל. ב-1955 זכה בפרס דיזינגוף מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, ב-1968 זכה בפרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל וב-1971 זכה בפרס ישראל לציור.