מכירה: Auction 150 תאריך המכירה: 06.07.2013 פריט: 36

ראובן רובין

הנביא, 1919 , שמן על קרטון, 66X45 ס”מ, נושא אישור מקוריות חתום ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. ספרות ותערוכה: ציורים מוקדמים של ראובן רובין, אנשי חזון ונביאים, 1914-1923 , מוזיאון ישראל, נובמבר 2006 – יולי 2007 . עמ’ 36 (מצולם). זהו ציור חשוב של ראובין רובין מתקופתו המוקדמת, התקופה ה”דתית” שבטרם עלייתו ארצה והתמסרותו האוריינטליסטית-ציונית לנופי ארץ ישראל ודמויותיה. במקור, היה זה ציור דו-צדדי )שהופרד לפני מספר שנים(, כאשר ל”נביא” מ- 1919 עונה מאחור תפנים חדר עם שתי דמויות בסגנון ציורי רובין מ- 1918 . ציור הנביא של ראובן שייך לסדרת ציורי נביאים ומשיחים, שצייר בבוקרשט ובצ’רנוביץ עד שנת 1922 , כשהוא נתון להשפעתו הסימבוליסטית של פרדיננד הודלר, הצייר השוויצרי, אשר בו גם פגש ב- 1913 . היו אלה ציורים מלאי פאתוס, תנוחות תיאטרליות ואווירה אפוקליפטית, שהייתה סמוכה לרוח מחזותיו האקספרסיוניסטיים של י.ל. פרץ ולציורי הנביאים (ואיוב, קין ועוד) שצייר יעקב שטיינהרדט בברלין עוד ב- 1913-1912. הציור הנוכחי הוצג ב- 2006 במוזיאון ישראל בתערוכת ”נביא בעירו: יצירתו המוקדמת של ראובן רובין 1923-1914 ” (אוצר: אמיתי מנדלסון). ותיאר האוצר: ”הישיש … נראה בגלימתו, בזקנו הארוך ובמבטו הדרמטי כנביא מקראי. הוא נטוע בנוף מדברי ומאחוריו עץ בודד. הרוגע הבוטח והחוכמה הניבטים מפניו מבטאים מצד של קונטמפלציה לעומת האקטיביות והפאתוס של הציורים האחרים.” (עמ’ 36). דיוקן הנביא מבוסס על דיוקנו הפטריארכלי של כומר, סופר ואינטלקטואל (אוהב ישראל) בולט ברומניה של תחילת המאה ה- 20 , גלָקָציון, שמו, שכיכב גם בתפקיד שליחו של ישו בציור של ראובן מ- 1922 , ”ישו והשליח האחרון” (אוסף מוזיאון תל אביב). ראש הנביא בציורנו זהה לראשו של ”השליח האחרון”, שאודותיו כתב ראובן מבוקרשט לידידו הפאריזאי, ברנרד ויינברג: ”…(ציירתי) ’ישו ושליחו האחרון’, בד בגודל 1.10X1, כשגלקציון שימש לי כדוגמן בשביל השליח…” (27.5.1922 , מכתב בארכיון בית ראובן). ראובן של השנים הנדונות נע בין רוחניות יהודית של כמיהה לצדק אינסופי לבין משיחיות נוצרית עתירת סבל. השתלבותו בחוג האידישיסטי-אוונגרדי של צ’רנוביץ (איציק מאנגר, אליעזר שטיינברג, יעקב שטרנברג, ארתור קולניק ועוד) מצאה ביטויה באקספרסיביות חזיונית, דרמטית וגותית בעיצוב הדמויות. הנביא שבציורנו מופנם ומאופק, ומבחינה זו, חורג מרוח רוב ציוריו ה”דתיים” של ראובן המוקדם. הגוונים החומים-בז’יים ורישום כפות הידיים מסגירים זיקה לאגון שילהֶ, הווינאי, בעוד העץ נטול העלים, הניצב בודד ברקע ההררי, מסמל את בדידותו של הנביא, את ייסוריו, בה במידה שההר הוא סמל רומנטי ידוע של הגשמה רוחנית עליונה. סמלי העץ הנבול וההר שימשו לא אחת את ראובן בתקופה הנדונה. בשנה בה צייר ראובן את ציור ”הנביא”, הוא גם עסק בכתיבת שירה סימבוליסטית באידיש, שבמרכזה ביטא את עצמו כאמן בעל שליחות דתית-מטאפיזית. בשיר אחר שיר, כתב ראובן על קולות האל הקוראים למשורר המשיחי ללכת, על נופי מדבר, אבדון וגעגועים ל”אהבה שתצית/ אש קדושה/ על מזבחות קדומים/ שניבנו בידי/ מאמיני האלוהים.” (תרגום שלי/ג.ע) לא מכבר, קרא ראובן את ספרו של ההוגה הסקוטי הרומנטי, תומס קארלייל, ”על גיבורים, עבודת גיבורים ומידת הגבורה” (1841 , תורגם לעברית ב- 1919) ובו נתפס לרעיון הגיבור כנביא וכמשורר. ב- 1922 יכתוב ראובן: ”…רצוני רק לבטא את האידיאה של הישות העליונה. הנני מבקש אלוהים, אל חדש שישים קץ לסבלות האדם…”. ציור ”הנביא” הוא יצירה נדירה מאד לאספנים בעלי כושר מבט מעמיק ליצירתו של ראובן. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $20,000 - 30,000

נמכר ב: 43700

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.

0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop