מכירה: 160 תאריך המכירה: 30.01.2016 Item: 171
מיכל נאמן
, 1995 , The Place of Facelessness
שמן על בד, 150X120 ס”מ,
חתום ומתוארך.
בשנות ה-80 נטשו מיכל נאמן ותמר גטר את השימוש בתצלומים (כמו מורם רפי לביא), כנראה בהשפעת גל הציור ששטף את העולם, ויחד עם הציור חזרה ליצירתם גם המטפורה. נאמן החלה לצייר ממש, דימויים וסמלים, במכחול ובצבע אך הנושא המרכזי ביצירתה המשיך להיות חוסר היכולת להכיל עולם ולייצגו במערכת סימון אחת ושאיפתה להימנע מאמירה אחדותית וחד-ממדית עמדה בעינה והביאה אותה לפיצול של דימויים וליצירת דמויות כלאיים (”מפלצות” כדבריה) של דימוי ומילה. נאמן ציירה את הכישלון לייצג ועשתה זאת בתפיסה קולאז’יסטית ובאמצעות הנגדה של דימויים. גם ציוריה החדשים נשענו על חיבור של חלקי דימויים וטקסט ל”משפטים” שהעידו על כישלון היכולת לצרף חלקים לשלם וליצור רצף נהיר ומובן. העץ שעל ענפיו יושבים זאבים למשל, המופיע ברבים מציוריה, הוא דימוי מן הפסיכואנליזה: איור ששירבט מטופל של פרויד כדי לתאר חלום רע שלו, שהיה בעיני נאמן התגלמות הסיוט הפנימי במערכים שונים של דימויים ושפה. בציוריה מן השנים האחרונות היא חושפת את תהליך הציור באמצעות ציור מועדיהן של כל פעולות הציור על הציור עצמו ושימוש בנייר דבק (מסקינג-טייפ) לסימון קווים ישרים שתאריכי הפעולות רשומות עליהם.
רצועות הדבק המודבקות הופכות לקליפה ולמעין ”חבישה” של הציור ובין השכבות, המשפטים הכתובים והדימויים המוחבאים מפעפעות זליגות של צבע. הציור כולו נהיה לגוף – מזיל דם כמו איקונה של מדונה, משתין, נוטף חלב, מתייבש, מזדקן ואוצר את זיכרון התהוותו. כל ההתרחשויות הללו עורכות דו-שיח עם הדימויים ועם המשפט הכתוב בכל אחד מן הציורים וכולם יחד מייצרים מערכת מרובדת ועשירה של משמעויות.
יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010 , עמ’ 362 .
הערכת מחיר: $10,000 - $15,000
אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם
אודות: מיכל נאמן
Powered by WEB2
© All Rights Reserved Tiroche