מכירה: 182 תאריך המכירה: 30.10.2021 Item: 152

זויה צ'רקסקי

לחם, 2010-2015 ,

אקריליק על בד, 100X150 ס"מ,

חתום.

צ'רקסקי פרצה לתודעת האמנות הישראלית בראשית שנות האלפים ביצירה המשלבת יכולת טכנית ועיצוב ברמת גימור גבוהה יחד עם חתרנות, שערורייתיות וחוש הומור פרוע. היא נולדה בקייב ב- 1976 ואת לימודי התיכון עשתה בבית-הספר הממלכתי לאמנות שפעל ליד האקדמיהלאמנויות בעיר. […] זויה בעטה בממסד הישראלי הדתי והתרבותי אך גם בעולם האמנות באמצעות הסמלים והארכיטיפים החזותיים שלהם עצמם. הציור היה תמיד ברקע יצירתה של צ'רקסקי, שהתאפיינה ביכולת רישומית גובה ובפיגורטיביות שיסודה בלימודי הציור באקדמיה של קייב. […] כשחזרה לארץ הקימה ב 2010- עם עמיתותיה נטליה זורבובה, אנה לוקשבסקי, אסיה לוקי ואולגה קונדינה (כולן בוגרות בתי הספר לאמנות בברית המועצות לשעבר) את קבוצת "הברביזון החדש" על שם "אסכולת ברביזון" הצרפתית שפעלה משנות ה-30 עד שנות ה-80 של המאה ה-19 , ושחבריה כגון קמיל קורו ותאודור רוסו היו האמנים האירופיים הראשונים שיצאו לצייר בנוף הפתוח. "בעבודות שלנו אנחנו שבות למציאות, אשר במשך שנים לא קיבלה תשומת-לב באמנות העכשווית וקוראת לפרשנות חדשה שלה". יציאתה של הקבוצה מהסטודיו לא הייתה רק אל הנוף הפתוח אלא בעיקר אל נקודות החיכוך החברתיות והפוליטיות במציאות הישראלית. שנה לפי הקמת "הברביזון החדש" ובמקביל לפעילותה בקבוצה החלה זויה בפרויקט ציורי גדול ושאפתני, והוא המוצג בתערוכה: סדרת ציורים של העלייה בשנות ה-90 , שעוסקים בחוויותיה האישיות ובאלו של דור שלם שעלה לארץ וחווה את המפגש עם החברה הישראלית, ולצידם גם ציורים ורישומים שעניינם זיכרונות הילדות שלה מברית-המועצות של שנות ה-80, שנים של שינוי עצום שטומן בחובו הבטחות רבות לדור של רוסים, אשר רבים מהם ובהם גם זויה עצמה חשים נוסטלגיה אילו. בסדרת הציורים הפיגורטיביים, המיידיים והנגישים שיצרה נוגעת זויה בהדרות בחוויות של העולים שנעשו ישראלים ובמובנים רבים נותרו רוסים. ציוריה אמנם מבטאים רוח של תקופה ושל קולקטיב, אך הם נובעים מחוויותיה הפרטיות: "אחרי תקופה ארוכה של עשייה שהתכתבה עם השיח האמנותי הבינלאומי, היה לי חשוב להתמקד בנושא קונקרטי שקרוב אלי מבחינה אישית ובו-בזמן גם מאוד מקומי ורלוונטי ליום-יום הישראלי. לרוב, האמן מעביר לצופה מעין מבט מבחוץ, כאשר הסובייקט אינו זוכה להשמיע את קולו. במובן מסוים, בזכות החוויה האישית שלי, הפרויקט הזה מייצר נקודת מבט מעט סכיזופרנית, מנסה לשקף גם את המבט המרוחק של החוקר מבחוץ וגם את המעורבות האמוציונליות של מושא המחקר שלו". […] ציורה "לחם" המבוסס על זיכרון ילדות שלה- מראה מחלון ביתה- מתאר את החסר במוצרי מזון בסיסיים שהביא עימו הכאוס השלטוני והכלכלי שנוצר עם התמוטטות ברית-המועצות. סגנון הציור אינו אקדמי ואינו טורח לתאר פרטי פרטים אבל בדרכו הסכמתית והגרפית הוא מבטא

את רוח התקופה.

אמיתי מנדלסון, פרבדה: זויה צ'רקסקי: מוזיאון ישראל, ירושלים, 2018 , עמוד 14-18 .

הערכת מחיר: $15,000 - $20,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: זויה צ'רקסקי

זויה נולדה בקייב, ובתור ילדה למדה בבית הספר המרכזי לאמנות, שם כבר בלטו היכולות הרישומיות הגבוהות שלה והסגנון הפיגורטיבי שיהיה כחוט השני בעבודותיה. בשנת 1991 עלתה ארצה עם משפחתה והמשיכה את לימודיה בתיכון האומנויות תלמה ליין בגבעתיים ובהמשך במכללה האקדמית בית ברל. צ'רקסקי פועלת בתחומי אמנות ויזואלית רבים ביניהם ציור פיסול ואיור. לאורך כל דרכה, העבירה ביקורת נוקבת, בדרכה הייחודית הכוללת הומור חריף ושנון, בנושאים רבים – החל מהממסד הישראלי- הדתי והתרבותי, דרך עולם האמנות; בעזרת שימוש בסמלים והמיתוסים החזותיים שלהם עצמם. בשנת 2010 הקימה ביחד עם ארבע אמניות נוספת את קבוצת "הברביזון החדש". עם הקמת הקבוצה, עברה צ'רקסקי לעשות בעיקר עבודות ציור ואיור בסגנון הפופ ארט האקספרסיבי. מעבר זה כלל תזוזה מהציור המציאותי ריאליסטי, לעבר עבודת ציור מהירה, שתואמת את עולם האיור והקריקטורות הסטיריות, אליהן נחשפה בתור ילדה בקייב. ברוב עבודותיה הפוקוס המרכזי הינו על אינטראקציות בין אישיות, שמציבות את הצופה בפני סיטואציה המעוררת מחשבה, ביקורת, ולעיתים אי נעימות, בשילוב עם הומור. צ'רקסקי הציגה בעשרות תערוכות, ביניהן תערוכת היחיד "ציור פעולה" במוזיאון תל אביב לאמנות, 2006, תערוכה בה הפנתה צ'רקסקי את חצי הביקורת כלפי ההתנהלות של עולם האמנות. התערוכה הזו הפכה מדוברת ויצירותיה משנים אלה הפכו מאוד מבוקשות ובשנת 2021 נשבר שיא המחיר ליצירה של צ'רקסקי כאשר יצירתה מסדרת ה- Action Painting נמכרה במכירה פומבית של תירוש במחיר גבוה פי 4 מההערכות המוקדמות, ונקבע על 67,000 $. בשנת 2018 זכתה זויה להציג בתערוכת יחיד מרשימה במוזיאון ישראל, תערוכה שהייתה למקום עלייה לרגל לחובבי אמנות והפכה לתערוכה הכי נצפית של המוזיאון. עבודותיה נמצאות בקרב אוספים רבים, כגון אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, אוסף המוזיאון היהודי בניו יורק ועוד. מבין הפרסים הרבים בהם זכתה, כבר בשנת 1999 זכתה בפרס האמן הצעיר מטעם משרד המדע התרבות והספורט, ולאחרונה בשנת 2020 זכתה בפרס סנדברג לאמנות ישראלית.