מכירה: 158 תאריך המכירה: 27.06.2015 Item: 16

גבריאל כהן

ירושלים, 1983 ,

שמן על בד, 92X100 ס”מ,

חתום ומתוארך.

מקור: אוסף גבי ועמי בראון.

את גבריאל כהן (יליד פריז, 1933) פגשתי באמצע שנות ה-70 בביתו הקטן שבאוהל משה בשכונת נחלאות בירושלים. כאן התגורר עם אמו הזקנה, איש חביב ביותר, מרבה חיוך וצחוק, שאהב לפרוט על גיטרה ולשיר שירים צרפתיים במבטאו המזרחי בעודו מכבד את אורחו בליקר שוקולד. כהן אהב להמתיק את חייו, אולי משום מרירותם. זמן מה קודם לכן, גילתה אותו רות דבל, בעלת גלריה דבל שבעין כרם, כשהוא עומד בלב ירושלים ברחוב המלך ג’ורג’ ומנסה למכור את ציוריו לעוברים ושבים. דבל הבחינה מיד בכשרונו הנדיר ואימצה אותו כאמן הגלריה. למשך תקופה לא קצרה הסתירה בעלת הגלריה את האמן מכל אותם סקרנים (אני ביניהם), שתהו על קנקנו של אמן ”נאיבי” זה, שציורו כה איכותי ואשר מעולם לא נשמע שמו. מי ידע שהחל לצייר לא לפני 1972 ? מול הנאיביות הלא-נאיבית של מי שיזכה ב-1987 בפרס ירושלים לציור ויציג תערוכות ברחבי העולם, תהיתי: הייתכן שמדובר בפיגורה מתוחכמת כלשהי? בדמיוני כי רב אף רקמתי סברה, שלפיה מדובר, בעצם, באטיין דבל, הבמאי המוערך ממוצא בלגי שהיה נשוי לבעלת הגלריה. כה נסחפתי באמונה חסרת שחר זו, עד כי זיהיתי תכונות ”פלמיות” בציורו של גבריאל כהן המדומה, ואף האמנתי שמצאתי את מקום יצירת התמונות- מרתף מתחת לגלריה… ולא היו דברים מעולם. האמן הידידותי להפליא מאוהל משה, בנו של מקובל מחשב קצים, היה מראה לי את ציוריו, חגיגות מצוירות כולם: נופים דמיוניים-אידיליים המאחדים את פריז (מגדל אייפל) ואת ירושלים (כיפת הסלע), מאוכלסים בגדולי עולם, דוגמת רספוטין ונפוליון, רוויים האגדות המזרח (ה”ג’ין”), בסרטי עלי בבא, הגנב מבגדד ועוד, מוטמעים בדימויי חג ומסורת יהודית (משה רבנו) לצד פוליטיקאים עכשוויים (קיסינג’ר בירושלים, שארל דה-גול בטלית ועוד) ודמויות משיחיות. עולמות שכולם טובים, כולם עליזים, כולם תוססים כשמפנייה מתוקה, נרטיביים, ידידותיים, עממיים.

אופקים רחבים – 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין, עבודות נבחרות, גבריאל כהן, מגדל בבל, שנות ה-70 של המאה ה-20 , קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, 2012 , עמ’ 328 .

הערכת מחיר: $1,000 - $1,500

נמכר ב: 1500

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם