מכירה: 154 תאריך המכירה: 21.06.2014 Item: 106

אורי ריזמן

נוף ראש הנקרה, שנות ה – 70 ,

שמן על בד, 135X100 ס”מ,

חתום.

מקור: עזבון יורם רוזנהיימר.

ספרות ותערוכה: אורי ריזמן, רטרוספקטיבה, מוזיאון תל-אביב, אוקטובר 2004 ,

יונה פישר ואלן גינתון, מס’ 202 (מצולם).

אורי ריזמן הכיר היטב את הנוף הזה, שהרי התגורר לא רחוק מכאן, בקיבוץ כברי. על פניו, נוף מופשט של שדה מוכה שמש במדרון הר, שבראשו משתפלת שמאלה מעין חומה נמוכה בגוון עכור, ומעליה שמי תכלת רבים; משמאל ל”חומה”, כתם כחול משתפל הלאה, עת פיסת שטח ירקרק – צמחייה, ככל הנראה – מקשרת בין ה”חומה” לבין ה”שדה”. טוב, ברור, ככה לא נראה נוף ראש-הנקרה: היכן הצוק הלבן, היכן הנקרה, היכן הים – – – ללמדנו, שאורי ריזמן לא בא לייצג ייצוג תיורי -גלויתי של המקום, אלא ניסה לפרש פירוש ציורי טהור ואישי-נפשי ביותר של נוף חסום, שמן הסתם נתקל בו אי שם באזור ראש-הנקרה. בינינו, לא מעט ציורים צייר אורי ריזמן בשנות ה- 70 וה- 80 שנושאים את הכותרת ”נוף ראש-הנקרה”. לפחות כעשרה. בציור האחד, שביל צהוב ורחב מוביל בין גבעה חומה (צוק ראש-הנקרה?) לבין שטח כחול בצורת מפרץ (ים?). בציור אחר, חוף אדום מתפתל בצמוד לים ומתחת לשמים צהובים-אדמדמים (דמדומים?). בשלישי, משטח ירקרק (שדה?) המתעגל בצמוד לדרך בגוון חום ומתחת לשמיםכתומים-אדומים (שקיעה?). ברביעי, שתי גבעות לבנות )הצוקים?( מגלות משמאלן פיסת ים תחת שמי תכלת בהירים. ועוד ועוד. אם כן, האם נאמר: לא נוף ראש-הנקרה, אלא נוף אורי ריזמן? כן ולא. כי את העבודה הנוכחית תגלו באלבום ”אורי ריזמן” (מוזיאון תל אביב, 2004 , תמונה מס’ 202 ) בסמוך למספר ציורים הנושאים אותו שם – ”נוף ראש-הנקרה” – ואשר בזכותם ביכולתנו לתאר את הנוף המקורי: ובכן, פיסת הכחול משמאל, בלתי אופקית ככל שהינה מבחינת הפלס, היא הים התיכון, כמובן. ה”שדה” הצהבהב אינו אלא תקריב מורחב של דרך המובילה בין שדות (המשטח הירקרק) אל עבר רכס ראש-הנקרה, אשר גווני האפרפר- סגלגל שלו מקורם, אם לא בתעתועי האור כי אז בפרץ הרגש היוצר של הצייר )שכן, בציור אחר בסדרה, מס’ 198 בספר הנדון, הרכס צבוע באוקר-לבן. ובמקביל, השמים התכולים בציורנו הנוכחי חוזרים במרבית הציורים האחרים בסדרה בגווני וורוד וכתום(. כן, תנו לאורי ריזמן פיסת ים, דרך בין שדות על גבעה – באכזיב, בשבי ציון, בראש-הנקרה – ומובטח לכם ריזמניזם טהור. נוף זה ונוף-גוף (אישה-הר) הם שני אבות-העורקים של ציור הנוף הריזמני, חיבורם האינטואיטיבי והבלתי אמצעי של מלודיה מיחברית תמציתית מאד ושל אקורד אינטנסיבי בן מספר משטחי צבע חמים וקרים. כי ציורו של ריזמן מבקש להתמקד בתנוחת נוף ובמתח הצבעוני העז שבין ”אברי” הנוף. אך, מה פירוש תנוחת-נוף? ארוטיקה ומיסטיקה שחוברו להן יחדיו. ריזמן, שנהג לרשום תמצית צורות נוף, נהג להביא את רישומיו לסטודיו, להפקיע מתוכם מקטע מינימליסטי מוגדל של מפגש צורני (בין שביל, גבעות, שדות, קו-אופק וכו’) ואת המיחבר הזה ניסח במספר שטחי צבע יצריים, גחמניים, בלתי אמצעיים ושטוחים ביותר. כך הפך הציור לתמצית צורנית ומהותית של נוף, תמצית המבוטאת במתח רגשי גבוה מאד, שתורגם לקראת 1970 למילים הבאות של ריזמן: ”בתמונותיי שואף אני לבטא באמצעים הפשוטים והנקיים ביותר(…) את היחס הפיוטי הקיים בין האדם ליקום. יחס כזה אני חש בשדותינו בין משטחי הצבע הגדולים והרחבים, במפגשים הרוחניים שבין אדמה ושמים, בדרכים המתחילות לידנו ונגמרות אי שם באין-סוף (…). משום כך אינני מייחס חשיבות רבה לפרטים, חשובה לי התנוחה. (…) בתנוחה ובמגעה עם סביבתה באים לביטוי שורשם ופנימיותם של הדברים. לכן מצייר אני את התנוחה ומשתדל להפוך בעזרתה מצבים רגעיים לנצחיים”. נוף ראש-הנקרה? ארוטיקה של נוף, מיסטיקה של נוף, תיאולוגיה של נוף. אך, הציור הנוכחי אינו מסתפק בזאת: הדרך לאינסוף נחסמת בו על ידי רכס הצוק האופקי, מונעת בעדו להתמזג עם האינסוף השמימי שמלמעלה ו/או עם האינסוף הימי שמשמאל. ודומה, שבציורי ”נוף ראש-הנקרה” יצא אורי ריזמן, בדומה לסזאן הזקן באקס-און-פרובאנס, למאבק רוחני נגד הצוק החוסם, אותו גבול צפוני שהוא גם בלימה סלעית מוצקה, ואשר אליה ועליה מתנפצים רגשותיו, יצריו ורוחו של האמן הסוער.

גדעון עפרת

הערכת מחיר: $80,000 - $120,000

נמכר ב: 90000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אורי ריזמן

אורי רייזמן נולד בקיבוץ תל יוסף ובילדותו גדל בירושלים ותל-אביב. בהמשך חייו עבר לצרפת לתקופה של שנתיים וכשחזר לתל-אביב ריזמן החל ללמוד בסטודיו לציור של יצחק פרנקל. לאחר שסיים יצא להכשרה בקיבוץ יגור שם הכיר את מזל חמדי והם נישאו. מזל היתה בת למשפחה תימנית ירושלמית וריזמן הרבה לצייר את בני משפחתה וסביבתם (ציורי בית הכנסת, סמטאות ירושלים וכו'). ב-1949 הצטרף למקימי קיבוץ כברי שם חי וצייר עד מותו. מאוחר יותר עבר לפריז ולמד בבית הספר הלאומי לאומנויות יפות, שם התחבר עם אמנים ישראלים נוספים כגון לאה ניקל, אליהו גת ומיכאל גרוס, וב- 1953 שב לארץ. המוטיב הייחודי לריזמן הוא המוטיב "אישה-נוף" אשר העסיק את רייזמן בשנות ה-60 בעיקר בהתלכדות של שני המוטיבים. בעבור רייזמן, הנוף הוא גוף אישה ויחסו אל הנוף חושני-ארוטי. לא אחת, גבעות או הרים נשכבות/נשכבים לרוחב הבד כמו מצפים/מצפות להפריה. אך, יותר מתנוחת נוף והר כתנוחת אישה, ריזמן מיזג את פוריותה של האדמה-אישה עם שלווה על-זמנית. כל זאת תוך שילוב הצבעים המעטים ותבנית הקומפוזיציה התמציתית. מוטיב חוזר נוסף הינו בציורי הדיוקנאות, ציורים שמהלכם הסוער גלוי לעין: ציור המסגיר משיכות בלתי מצועצעות של מחיקה והוספה, המצביעות על התנערותו של ריזמן מכל דגם של עיצוב תווי הפנים והגוף והדיוקן הוא תוצר של פירוק והרכבה של כתמי צבע. ריזמן פעל רוב שנותיו בשולי עולם האמנות הישראלי ורק בסוף ימיו ולאחר מותו זכה לפרסום ולהכרה כללית, במהלך הקריירה שלו הציג ריזמן תערוכות במוזיאון תל-אביב ומוזיאון ישראל ובמשכן לאמנות עין חרוד וב- 1988 זכה בפרס בנק דיסקונט לאמן ישראלי וב-1989 זכה בפרס ההסתדרות לציור ולפיסול ע"ש נחום גוטמן.