מכירה: 160 תאריך המכירה: 30.01.2016 Item: 108

ראובן רובין

דיוקן נחמה גור, 1926 ,

שמן על בד, 65X50 ס”מ,

חתום ומתוארך.

פרחי הברכה והלבלוב זוהו בידי רובין עם אמנים ושאר עירוניים לא פחות ואף יותר משזוהו עם חלוצי הגליל והעמק. חוגו התל-אביבי של האמן היה חוג של סופרים, אמנים ובורגנים, ורובין לא היסס לייצגם עם פרחים המקבילים לאלה שהעניק לערבים. אורי צבי גרינברג ( 1925 ), אחד העם ( 1926 ), פרץ הירשביין ( 1927 ) יהודה גור ( 1927 ), נחמה גור ( 1926 ), גב’ יסקי (1927-1926) – כולם יוצגו עם פרח. בין שאלה הם פרחים מקומיים – דוגמת הפלומריה הלבנה של בני הזוג גור וגברת יסקי, ובין שאלֶה הם פרחים אקזוטיים – דוגמת פרחי הקקטוס של אחד העם ואצ”ג, פרחי רובין איחדו את פריונם הרוחני של היוצרים עם הפריית הארץ. הכוח הכמו-מאגי, כוח הברכה והשפע, שהודבק לפרחים בציורי ראובן רובין, הפך ביצירתו למסר חוזר של העתרת טוב מאדן חלונות וממרפסות אל עבר החוץ. מוטיב ה”פרחים על חלוני” לא ירפה מיצירת רובין לאורכה, כאשר עוד ועוד זרים ופרחים בודדים באגרטלים, פרחים של ממש ופרחי נייר, ישקיפו אל חוף הים, אל שדרות רוטשילד, אל יפו, אל רחוב יונה הנביא, אל אבו-כביר ועוד. (1)

רבים מהדיוקנאות שצייר ראובן באותן שנים (שנות העשרים) משולבים בציורי מבט מן החלון, ז’אנר ידוע ששיאו בפוסט-אימפרסיוניזם הצרפתי של אנרי מאטיס ( Matisse ) ופייר בונאר Bonnard). ראובן משתמש בז’אנר זה לא רק כאמצעי צורני התומך בארגון המיחבר, אלא כדרך למקד ולמסגר את פיסת הנוף שבשדה הראייה של האמן. לעתים הוא משלב בתוך המיחבר גם אלמנטים דקורטיביים של ”טבע דומם”, כמו עציץ על אדן החלון, אגרטל עם פרחים או צלחת פירות, ביחידות או בסמיכות של פרטים אחדים, כביטוי לסוג של אינטימיות הממחישה את הדיאלקטיקה שבין המרחב הפרטי המוגן לבין הסביבה הציבורית המפולשת. ציוריו של ראובן, ככל יצירת אמנות, הם מעצם טיבם בראש ובראשונה ”מיחברים אסתטיים”. אבל בה בעת, ובמיוחד אלה משני העשורים הראשונים שלו בארץ ישראל, הם גם תיעוד חזותי של טבע מקומי, של נוף אנושי , של הווי ומנהגים. מבעד לחזותם הנאיבית לכאורה משתקף רובד רעיוני הבא לידי ביטוי באמצעות צבעים, צירופים והנגדות, מחוות טעונות משמעות וחפצים סמליים. בהקשר הפוסט-מודרניסטי הרחב של ימינו, ראוי אפוא לשוב אל ראובן ואל הפרק החלוצי ביצירתו, ולבחון כיצד שיקף האמן את זמנו ועיצב את המרחב שבו בחר לחיות וליצור, ומה אומרים לנו ציוריו בחלוף השנים. (2)

1. גדעון עפרת, פרחי ברכה, המחסן של גדעון עפרת.

2. כרמלה רובין, ראובן רובין – מקום חלום, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007 , עמ’ 13 , 27 .

ספרות ותערוכה: מקום חלום, המפגש עם ארץ ישראל משנות ה 20-30 ,

כרמלה רובין, מוזיאון תל אביב, נובמבר 2006 , עמ’ 118 (מצולם).

מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל-אביב.

הערכת מחיר: $150,000 - $200,000

נמכר ב: 180000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.