מכירה: 160 תאריך המכירה: 30.01.2016 Item: 75

יוחנן סימון

משפחה בקיבוץ, 1942 ,

שמן על בד, 48X36 ס”מ,

חתום ומתוארך.

הציור שלפנינו הוא פנינה מיצירתו המוקדמת של יוחנן סימון בקיבוץ. סימון של שנת 1942 הוא עלם בן 37 שכבר עבר כברת דרך באמנות: הוא למד פיסול באוניברסיטת ברלין אצל קורט קולגה ועבר ללמוד ציור באקדמיה לאמנות שבפרנקפורט, בין היתר אצל רב האמן מקס בקמן. אחרי לימודיו השתקע בצרפת שם למד ציור אצל הפוביסט אנדרה דרן, הציג תערוכת יחיד ראשונה בטולון, למד בבוזאר ועבד כגרפיקאי עבור כתבי עת צרפתיים. ב-1934 נשלח על ידי כתב העת VU לניו יורק שם שהה כמעט שנה, במהלכה התוודע לצייר המקסיקני הדגול דייגו ריברה שעבד על ציורו ברוקפלר סנטר. ב-1935 שב לפריז, הציג תערוכת יחיד בגלריה ז’אן קסטל, וב 1936- עלה לארץ-ישראל. תקופה קצרה לאחר עלייתו הצטרף לקיבוץ גן שמואל, תחילה כאורח ואחרי כן כחבר, ועסק בשלל עבודות – טרקטוריסט, שומר, כוורן, טבח, פרדסן וחקלאי, לצד הזמן המועט שהקדיש ליצירתו. בשנתו הראשונה כמעט ולא צייר, ורק לאחר יישום החלטות מועצת התרבות הראשונה של הקיבוץ הארצי שקבעה כי חיי העמל וחיי התרבות אינם נפרדים כי אם משלימים את אותו רעיון אידאולוגי, יכול היה סימון להקדיש מזמנו האישי ומזמן הקיבוץ כדי להעמיק ביצירה.

ובכך, בשנת 1942 בה צויר הציור הנוכחי, סימון כבר כיהן כמזכיר ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי (לצד יצחק בן מנחם), אז גם החל לשמש כעורך הגרפי של ספרית פועלים. עוד באותה השנה הוא החל להשתתף בתערוכות הכלליות (שנערכו ב”הבימה”) ולצבור תנופה וחשיבות אמנותית שתגבר עם הצגת תערוכה במוזיאון תל אביב (1944) וקבלת פרס דיזנגוף לציור (1945). הציור שלפנינו זכה לאחת הקומפוזיציות המיוחדות במכלול יצירתו של סימון, שציוריו בדרך כלל מתאפיינים במבט חזיתי של ההתרחשות המצוירת, תהא זו אשר תהא. בקומפוזיציה הנוכחית מתגלה סימון הצייר כבמאי לעת מצוא – הוא התרחק מעט ממושא הציור כדי לתאר את הסצנה בנוסח הצילום הקולנועי Over the shoulder (מעבר לכתף), במסגרתו נקודת המבט על ההתרחשות צופה מעבר לכתפה של אחת הדמויות, ובמקרה זה מעבר לכתפה של אם המשפחה. ובכן, זהו מבט על משפחה בקיבוץ – אב ואם, ילדה, ילד שמשחק עם כלבלב, ותינוק ערום ששוכב בלול. ציורים רבים של סימון מתארים את המדשאה הקיבוצית המשובצת במשפחות ב”שעת הילדים”, אך כאן מאפשר הצייר הצצה למרחב האינטימי של התא המשפחתי בקיבוץ.

לאחר שפרט את הקולקטיב הגדול ליחידות משפחתיות – דבר שכשלעצמו אינו חף מביקורת אודות חיי השיתוף וערכי הקיבוץ, מתמקד סימון במקומה של המשפחה הגרעינית ובמקומו של הפרט (על כך הרחיבה טלי תמיר בספרה ”יוחנן סימון: דיוקן כפול”). יוחנן סימון, שזכר את בית הוריו בברלין ואת חיי הבורגנות הלא-הרואיים בפריז, הותיר תמיד את הממד האישי, האינטימי והפרטי, גם כאשר היה מייצגם המובהק של המהפכה, של החברה הקיבוצית, של תנועת השומר הצעיר ושל ערכי הסוציאליזם באמנות המקומית. על כך מעיד הציור הזה.

רון ברטוֹש

הערכת מחיר: $25,000 - $30,000

נמכר ב: 36000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוחנן סימון

יוחנן סימון הוא צייר יליד גרמניה שהפך למזוהה במיוחד עם התנועה הקיבוצית ועם הריאליזם הסוציאליסטי. סימון נולד בשנת 1905 ובשנת 1936 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ גן שמואל, שם מצא עצמו עוסק במגוון עבודות, אך כמעט ולא מצייר. יחד עם זאת הכישרון הרב שלו לא נעלם מעיני קברניטי "הקיבוץ הארצי" ואלה גייסו אותו לטובת האדרת התנועה הקיבוצית באמצעות האמנות. הוא צייר כרזות מלאות פאתוס ל"שומר הצעיר", ציורים המציגים את הווי הקיבוץ כמוצלח במיוחד ובפרט סצנות משפחתיות המשלבות אושר ואינטימיות, וכן יצירות המפארות את ערך העבודה ואת יופיה של האדמה (בפרק זמן שזכה להגדרה "התקופה החומה"). כך סימון נבחר לצייר את הכרזה הרשמית של יום העצמאות הראשון וכן כרזה לאחד במאי 1950. ב-1953 ביצע סימון מפנה משמעותי נוסף, הן מבחינת אורח החיים והן מבחינה סגנונית – הוא נפרד מאשתו הראשונה, עבר לתל אביב, והחל לצייר בסטודיו שלו (ששכן בשדרות רוטשילד 125, במרחק קצר מאוד אגב מביתו של צייר מפורסם אחר, יוסל ברגנר) בסגנון שונה לחלוטין מזה שאפיין אותו בקיבוץ. יצירותיו בתקופה זו הפכו מודרניים, מופשטים, צבעוניים מאוד ומלאי אופטימיות – בעיקר בהשפעת המסע לדרום אמריקה – ולקראת סוף ימיו אף עבר סימון לציורים סוריאליסטיים נוסח חואן מירו. סימון ידוע גם בציורי הקיר גדולי המימדים שלו להם נחשף בנסיעותיו לניו יורק ואיטליה. בשנת ה- 50 יצר מס' ציורי קיר באוניברסיטאות, מפעלים ומבני ציבור, ואף על אניות של חברת צים. במסעותיו לדרום אמריקה יצר גם ציורי קיר ידועים בברזיל וארגנטינה.