מכירה: 166 תאריך המכירה: 17.06.2017 Item: 115

פנינה רייכמן

גרסה 1, 2014 ,
אקריליק וטכניקה מעורבת על בד מוצמד לעץ ,
140X110 ס”מ,
חתום ומתוארך.

יצירתה של פנינה רייכמן עוסקת ביחס שבין מילים לדימויים ובנקודות העימות והמתחים שביניהם. רייכמן מציירת כמי שכותבת – ובעקבות יצירתה ” The Nine gated of My Body ” (נגא גלריה לאמנות עכשווית, 2005), אפשר לומר עליה שהיא כותבת כמי שמציירת. דומה שבעבודותיה יש שמץ של נוסטלגיה ל”אמנות-על-אודות-אמנות” של העידן המודרניסטי, לאותם אמנים שהארס- פואטיקה שלהם נסבה על האמנות, כמודוס שבו יתחוללו התמורות שייחלו להן. מאחורי ציוריה אין פרסונה שאפשר להיאחז בה; אין פרטים ביוגרפיים, אין מצוקות קונקרטיות, אין בעיות קיומיות. היא מאפשרת לשפה האמנותית לדבר את עצמה. במובן זה אפשר לומר כי עבודותיה מצטיירות כפרוטו-פוליטיות או א-פוליטיות. רייכמן רחוקה מהעיסוק של האמנות המסמנת כ”אמנות נשים”. היא אינה תופרת מילים, אלא בוחרת להעמיד במרכז עבודתה את מכבש הדפוס. זוהי בחירה מודעת החורגת מן הניסיון להחזיר למילה את כוחה הכובש. כאמנית, היא ערה לבעיית הייצוג, לחוסר האפשרות של המלים לייצג את האובייקט, אך בו-בזמן היא עוסקת בהן באינטנסיביות. המילים מופיעות כעקבות, כמצבות אילמות, כזיכרון של פשר קבור. הם אוטמות וכובלות, מדירות ומצמצמות, ועם זאת, שום דבר אינו יכול להיאמר בלעדיהן. המילים מגלות ומסתירות, מעניקות קיום לדברים. מרחב התפר בין מסמנים למסומנים הוא המאפשר את השיח על ה”אחר” כמושא התכוונותי, את הדיבור על הגוף הנעדר. רייכמן ממקמת את עצמה בעמדת הדובר. היא מייצרת
גוף דובר וגוף נמען בלתי ניתנים לייצוג. שפת הגוף של האני המדבר ככלי להעברת נרטיב, כסימון דרמתי ואלגורי, חורגת אל מעבר לבנאליות ולעניין שיש לנו במיזנסצינה, מעבר לטיפוסיות הריקה של סובייקט מדבר. לשון הדיבור שלה היא סמכותית ונחרצת, מקיימת מגע מתוח בין ה”אני” ל”אתה”. היא עורגת אל האחר, זקוקה ל”מנגד”, לפרוצדורה הדיאלוגית, הולכת אל הזולת, אל ה”אתה” – כלומר מחצינה את עצמה בתוכה. זהו דיאלוג אירוני, הסובב סביב וריאציות של שתי קבוצות היגדים המשכפלות את המילים ” you ” ו” Don’t ”. המתח בין השפה לבין הדברים, בין ההתמכרות למילים לבין הצורך לעבור אל מעבר למה שהן מציינות, נענה בסירוב, בשלילה מוחלטת. רייכמן מוליכה את הצופה מתעתוע לתעתוע, בעודה מפוררת את השפה והופכת אותה למשחק, שבו מתגלה הגוף כתעלול של השפה ותו לא. היא מערערת את יציבותה של המילה, את עצם יכולתה לסמן. הציורים שלה מרתקים, אניגמטיים, כמעט הרמטיים, אך דחיסותם אינם משתקת. להיפך, הם מזמינים קריאה פרשנית, מסע אל תוך הציור פנימה. ואז צפה ועולה סביבה
חושנית, ארוטית, שאינה פונה ישירות אל החושים. יש בציור של רייכמן כתמי אולטרמרין, אבל אין זה ”הפרח הכחול” הרומנטי, אותו צבע של מצולות הקורא למתבונן לצלול לתוכו, להפסיק לחשוב, לטבוע – יש כאן משהו אחר, טורדני, מאיים. רייכמן אינה מספרת תשובות לשאלות המטרידות שהיא מעלה; היא מאפשרת למשמעויות לנוע, להישאר נזילות. המילים מאבדות את הקשרן, את משמעותן המקורית. העיסוק הכפייתי בשפה לשם ביטולה נועד, בסופו של דבר, להגיע למצב הגבול של השפה – לשתיקה.
דרור ק’ לוי, מזמן למרחב ולהיפך: שש מסות בביקורת תרבות, תל אביב: רסלינג, 2011 , עמ’ 202-195 .

הערכת מחיר: $4,000 - $6,000

נמכר ב: 6500

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם