ראובן רובין

הדייג,
גואש על נייר מוצמד לבד,
266X200 ס”מ,
חתום.

מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

מקור: אוסף רותי עופר.

ב 1966- עיצב ראובן שטיח (הנמצא באוספים פרטיים בקנדה וארה”ב) הזהה לחלוטין לציור הנוכחי, אשר סביר כי היווה את דגם-האב. צילום השטיח מופיע בספר האוטוביוגרפי, ”ראובן” (מסדה, תל אביב, 1973 , עמ’ 181 ). משמעותי ביותר השם שהעניק ראובן לשטיח – נס הדגים”. ואכן, עיון במוטיב הדייג ביצירת ראובן מעלה, שראשיתו בסדרת חיתוכי העץ, ”מבקשי-אלוהים”, משנת 1923 , סדרה בה נמהלו תכנים יהודיים ונוצריים בתשתית המבע הציוני/רליגיוזי של הצייר, שזה עתה עלה ארצה. כאן, חיתוך העץ, ”הדייג מן הגליל”, ייצג דמות קרחת ומזוקנת, עטויה גלימה ויחפה, האוחזת ברשת-דייגים בסמוך לסל ובו שני דגים, והיא ניצבת על רקע לבן שדגים שטים בתחתיתו (הכינרת?). ברקע העליון נראה גיבוב של בתים מזרחיים, גבעות ועצים. בהקשר היהודי-נוצרי של סדרת ההדפסים, ”הדייג מן הגליל” היה, כמובן, פרפראזה על ישו ועל ”נס הדגים” שלו, המונצח ב”כנסיית הלחם והדגים” שבצפון-מערב הכינרת. כאן, כידוע, הזין ישו 5000 איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים (”הבשורה על פי מרקוס” ו, 44-34 ). שני הדגים הללו נרמזו בסל שלמרגלות ”הדייג מן הגליל”. באותה שנה, 1923 , צייר ראובן בצבעי שמן את ”דייג בטבריה”, כאשר הדייג, בעל החזות והלבוש הערביים, ניצב לגדות הכינרת ואוחז בידו סל-נצרים עם דגים. עתה, כבר הושם הדגש על המזרח ועל קסם הילידיות הערבית, על זיקתה לעבודת האדמה, לדייג וכו’. שיא אידיאליזציה זו של הערבי (כמופת לחלוץ העברי, כך עד 1929 , וראו באותו הקשר את ציורי הדייגים הערביים המונומנטאליים שציירו מנחם שמי וישראל פלדי בסוף שנות ה- 20 ) תמצא ביטויה ב- 1928 בציורו של ראובן, ”מוכר הדגים הערבי”, בו הערבי (בצדודית שמית מודגשת) מוכר דגי זהב, כלומר דגים של מזל וברכה, שגונם משתקף גם בחולצתו הוורודה- זהובה של המוכר. עתה, בציור הנוכח (בשטיח המקביל), שנוצר עשרות שנים מאוחר יותר ובסגנון הליתוגרפיות התנ”כיות של ראובן מאותו עשור, שב הצייר אל המוטיב הנוצרי, שמרומם את הדייג למדרגה משיחית: ראובן עיצב אותו בדמות איקונית של קדוש תנ”כי, שהמכמורת שבידו שוקקת דגים והוא מרחף על הרקע הכחול, ספק כחול-שמים וספק כחול-הכינרת, שעליה פסע ישו את פסיעותיו הניסיות.
גדעון עפרת

הערכת מחיר: $150,000 - $200,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.