אהרון כהנא

פנים חדר, 1948 ,
שמן על בד, 80X61 ס”מ,
חתום ומתוארך.

פרידתו של אהרון הרמן כהאן (עתה כבר הופיע בארץ כאהרון ה. כהאן) מהריאליזם אירעה באורח חד וראשיתה ב- 1943 , אף כי התגלותה הבשלה בשנים 1947-1956 . לא עוד הפוגה אקספרסיוניסטית זמנית, אלא פרידה של ממש. במקביל למספר אמנים ישראליים מחוד-החנית של המודרנה המקומית פנה כהאן באחת להפשטה שבנוסח ז’ורז’ בראק ופבלו פיקאסו של הקוביזם הסינתטי. את תפניתו זו של כהאן יש לראות, בבחינת תקדים נועז באמנות הישראלית, וזאת עת נזכור את דוממיו הבראקיים של יוסף זריצקי מ- 1945 (”טבע דומם בירוק”, ”טבע דומם עם כוס צהובה”, ”טבע דומים עם לימונים”, ועוד) ועד 1947 (”ציור לפי בראק”). בה בעת, יש לזכור גם את השפה המופשטת שהביא עמו ארצה מרסל ינקו ב- 1940 (זו נשאה בחובה גם לקחים קוביסטיים-סינתטיים מרובים, כפי שהעידו ציורי ינקו משנות הארבעים ואפילו חלק מאלה שצייר ברומניה בשנות ה- 30 . אך, ספק רב אם הרמן כהאן הכיר את אלה); תוזכר גם תערוכתו של פנחס ליטבינובסקי במוזיאון תל אביב ב- 1944 , אשר עמדה בסימן פיקאסו מובהק; כמו כן יש לזכור את פנייתם של יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי באותן שנים ממש אל עבר פיקאסו (פניית שטרייכמן לבראק תיעשה באורח מובהק רק מ- 1950 ). ב 1945- הקימו שטרייכמן וסטימצקי את ”הסטודייה” ובה הדריכו עד 1948 את תלמידיהם לאור ערכים פיקאסויים. וגם אריה ארוך התנסה בהשפעה בראקית ב- 1945 . בראק ופיקאסו היו אכן ”באוויר” בתל אביב דאז. ה”גרניקה” לפיקאסו ( 1937) אף שימשה מודל חשוב ב”בצלאל החדש” בירושלים של שנות הארבעים. העובדות מלמדות, שאהרון כהאן קדם לרוב הפיגורות החשובות הללו מתל אביב בפנייתו אל עבר הקוביזם הסינתטי שבסגנון בראק. שלוש שנים לאחר שביקר ביקור קצר בפאריס ( 1930) וארבע שנים בטרם ישהה שם עם רעייתו ( 1947 ) פיתח כהאן את סגנונו הצרפתי החדש. חדש-ישן. הן ב- 1927 כבר התנסה בהפשטה פוסט-קוביסטית. את היבול הזה יציג בעיקר ב- 1946 בתערוכותיו האישיות בגלריה ”כ”ץ” בתל-אביב ובגלריה ”יונס” בירושלים. מדוע פנה אהרון כהאן לפתע פתאום אל עבר ז’ורז’ בראק? אין ספק שהריאליזם לא עוד סיפק את הצייר. ברור גם, שהדגש ששם על ארכיטקטורה ציורית ועל תבנית אובייקטיבית הביאו יותר ויותר להכרה במעמדה האוטונומי של היצירה. היו אלה ימי-מלחמת העולם השנייה, וכל שמץ זיקה לאמנות גרמנית, ולו המודרנית, סולק לטובת הישגי האמנות הצרפתית המודרנית. פאריז הייתה אומנם כבושה, אך ז’ורז’ בראק המשיך לפתח בה את שפתו המופשטת, הפיקאסויית ביסודה, בה פורקו יחידות אדם, חדר ודומם והושטחו כערכים שווי-ערך על פני הבד. את רוב הערכים הציוריים הללו של בראק אימץ אהרון כהאן בין 1943-1945 , ומיד בעקבותיהם פנה לאפיק פיקאסויי יותר. בציור נוסף מ- 1945 , ”טבע דומם בסדנת האמן” (צבעי-שמן על בד) נקט אף הוא באסטרטגיה בראקית מובהקת: הוא מקבץ בדחיסות מושאים רבים הנוכחים בחלל התפנים, משטיח אותם ב”רעש” חזותי במישור הקדמי של הציור ומתזמר את המרכיבים כמארג של צורות גיאומטריות. אמת, כהאן עודנו נאמן לייצוג פיגורטיבי של הנושא, אך אין לטעות בכוונותיו: נוכחותו של בראק עזה והיא מודגשת גם בנקיטה המשולבת בקונטורים שחורים ולבנים ובנטייה לדקורטיביות של אריחי העץ הסימטריים ברצפה או של משטח הקש הקלוע (בכיסא).
המחסן של גדעון עפרת, אהרון כהנא: מונוגרפיה (ב), ינואר 2011

הערכת מחיר: $5,000 - $8,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

0
    0
    Your Cart
    Your cart is emptyReturn to Shop