מכירה: 170 תאריך המכירה: 23.06.2018 Item: 63

ראובן רובין

נערה וחמור בגליל, 1924 ,
שמן על בד,
70.5X90.5 ס”מ,
חתום ומתוארך.

מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

ראובן קלאסי מזה לא תמצאו. כל המטעמים במנה אחת: ערביה, חמור, עצי זית, כפר ערבי, שיחי צבר… 1924: כשנה מאז התיישבותו של ראובן בארץ, וזמן קצר ביותר לאחר החלטתו להמיר את זהותו כאמן דתי-משיחי לטובת ההתמסרות למזרח המקומי – לאדם ולנוף הערביים שבין יפו, ירושלים והגליל. צהבהבות האור – זו של הלהט והיובש המזרח- תיכוניים – משתלטת על בדי ראובן (בוריס שץ, מנהל ”בצלאל” האנטי-מודרניסטי, יפטור את הצהבהבות הזו כ”שלשול”…), ואילו הווי ערבי עממי – נינוח, שלו, הרמוני – ניבט מציור אחר ציור. האקספרסיוניזם הפרימיטיביסטי המתון מהדהד מהלכים מודרניים באירופה שמאז שחר המאה ה-20 . אך, אישור המקומיות ודימויי המקום – הם עיקר המסר: עצי הזית והצברים – הצמחייה המקומית האולטימטיבית – הופכים לארכיטיפ קבוע (הציור הנוכחי הוא מהראשונים שבציורי עצי הזית הראובניים, הללו שיהפכו לסימן ההיכר של יצירתו לעתיד). הנְפחים של האדמה כולם רכים, כולם ”הריוניים”, כולם מתמזגים עם הזרימה האורגאנית הרכה של צורות האישה, החמור, העצים. טבע ותרבות שוחרי-טוב. הערבייה והחמור רובצים על האדמה, נחים מחום היום. כאלה הם הערבים בציורי ראובן מהשנים 1924-1923 – רובם יושבים או שוכבים על הארץ (”פירות ראשונים”, ”בבית- הקברות”, ”משפחה ערבית”, ”מוכר השבשבות”, מספר חיתוכי עץ מסדרת ”מבקשי אלוהים” ). פשטות, התמזגות עם המקום (בתי הכפר נבלעים בנוף החיוור), זיקת אדם- חי-צומח, ומעל לכל – שלווה וקסם. הקשר הבלתי-אמצעי בין הילידים לבין האדמה מבוטא, בין השאר, בכפות הרגליים היחפות (גוון העור כגוון האדמה). הבגדים האקזוטיים נגועים בוורוד החמים והענוג. כל זאת על מנת לאשר אידיליה מזרחית ארצישראלית, אחות לאידיליות ארצישראליות מצוירות (בידי פלדי, גוטמן וכו’) וכתובות (בידי דוד שמעוני ויעקב פיכמן). והרי לנו מופת ראובני נוסף של אותנטיות מקומית, זו המהווה מודל מבוקש לאנשי העליות השנייה עד הרביעית. נפילת תל-חי? רצח ברנר וחבריו ביפו? עדיין, המזרח בבחינת ”מצד זה רוח חיים”. ב- 1929 הכול ישתנה. הציור הנדיר הזה חמק מתיעודי שנות ה- 20 של הציור הארצישראלי. הוא מתקבל עתה בשמחה.
גדעון עפרת

הערכת מחיר: $200,000 - $300,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.