מכירה: 174 תאריך המכירה: 29.06.2019 Item: 72

יחזקאל שטרייכמן

צילה, 1956 , שמן על בד, 92X65 ס"מ, חתום ומתוארך. חתום מאחור. "בפעם הראשונה שיחזקאל צייר אותי הוא עלה אל הגג", מספרת צילה שטרייכמן. במחצית השנייה של 1936 , כלומר זמן קצר לאחר עלותם לארץ והשתקעותם בתל אביב – היא במרץ והוא באוקטובר 1935 – התגוררה צילה בחדר על הגג ברחוב בורוכוב, בעוד ששטרייכמן גר בקומת הקרקע. הציור הראשון שלה נעשה לפני שנישאו, כנראה ב 1936- . אין הוא דיוקן אלא מראה פנים, שצילה מופיעה בו כדמות ישובה ליד שולחן וכלי תפירה בידיה. הציור הראשון המציג את צילה בדיוקן הוא, לדבריה, "צילה בשמלה לבנה", והוא צויר כנראה בראשית 1937 . יחזקאל היה עתיד לצייר את צילה שוב ושוב, עשרות ואולי מאות פעמים, במהלך למעלה משנות יובל של חיים משותפים. נוכחותה של צילה הייתה לנוכחות של קבע, נוכחות כפולה: בציור, אמרנו, כעדות רבת פנים ותוקף להתפתחותו, לאופנים רבים והולכים של התייחסות למודל ושל שימוש בו, של הצגתו ושל ייצוגו, של תיאור ושל טרנספורמציה, של היות הדיוקן נושא או מושא – ובחיי היומיום, לצידו של שטרייכמן, למשל ברגעים לפני ראשית מעשה הציור. " יש לי בד חדש, בואי נרד!" זוכרת צילה. "וכשהיה מתחיל לצייר על בד חדש, תמיד הייתי נמצאת מולו". "כשאני מצייר את צילה זה דבר אחר. אני מתחיל לצייר מצילה. אני מתחיל אותה ואפילו כועס ומתרגז, ובסופו של דבר, כשגמרתי את זה, צילה לא מפריעה. היא הולכת ואני עושה מצילה מה שאני רוצה". אולי מילים חזקות אלה משמשות להמחשת הנוכחות הכפולה, זו בתוך זו, של צילה הרעיה וצילה המודל. יונה פישר, "שטרייכמן", הפניקס הישראלי ועזבון יחזקאל שטרייכמן, 1997 , עמוד 14 .

הערכת מחיר: $15,000 - $25,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יחזקאל שטרייכמן

יחזקאל שטרייכמן נולד בקובנה שבליטא הרוסית ולמד ציור אצל הצייר היהודי צאסן (מאסנבלום). בשנת 1924 עלה לארץ ולמד אמנות ב"בצלאל", בתום הלימודים למד אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות יפות בפריז ולאחר מכן למד באקדמיה לאמנות בפירנצה. ב-1936 עלה בשנית לארץ והתמקם בתל-אביב, שם פגש את צילה הכהן-וואלק איתה התחתן, ואותה צייר רבות לאורך השנים. שטרייכמן היה חלק מצוות מורי "מכון אבני", ממקימי בית הספר לציור "הסטודיה" וממייסדי קבוצת "אופקים חדשים", והציג בכל התערוכות הקבוצתיות של הקבוצה. שטרייכמן הוא אחד מאבות "ההפשטה הלירית" בישראל, שחיברה את הציור הישראלי עם המגמות העולמיות ועם אסכולת פריז בפרט. במהלך שנות השלושים צייר שטרייכמן בעיקר נושאים מסורתיים ופיגורטיביים, כגון ציורי דיוקן, עירום נשי, תיאורי פנים ומעט תיאורי חוץ. בציורים אלו כבר ניכר החיפוש שלו אחר הפשטה, ומשיכות המכחול בהם עזות ואקספרסיביות. עם הזמן הפכו ציוריו של שטרייכמן ליותר מופשטים, ובמקום אובייקט מרכזי הפכו ציוריו בשנות ה-50 למארג של משטחים וכתמי צבע הממלא את כל שטח הציור, שעליהם עוברים קווים רשומים במכחול או עיפרון. החל מסוף שנות ה-50 הפכו ציוריו של יחזקאל שטרייכמן למופשטים יותר ויותר, אך בכל זאת שומרים על דיאלוג עם הנוף הישראלי. עם זאת, מפעם לפעם מופיע גם בתקופה זו דיוקן פיגורטיבי. יחזקאל שטרייכמן זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי שלוש פעמים (1944, 1954 ו-1969) ובשנת 1990 קיבל שטרייכמן את פרס ישראל.