מכירה: 176 תאריך המכירה: 25.01.2020 Item: 45

יוסל ברגנר

כפרות, שנות ה-40, שמן על עץ, 50X61 ס"מ, חתום. כשהתבגר והגיע לאוסטרליה צייר שם את שכניו, דיירי פרברי העוני של מלבורן, וממרחק אך מתוך קרבה נפשית, ביטא את מצוקתם של יהודי פולין בטרם נודעה זוועת השואה במלוא היקפה […] כשהתברר גורלם של יהודי פולין לא יכול היה ברגנר להמשיך לצייר כמקודם, ואף ייסר את עצמו על כך שצייר אותם בעבר, שהרי ציור הוא צורך אך גם תענוג יש בו. עתה, מתוך תחושת אבדן, מצא מפלט ב"תיעוד" התרבות שהשאירו אחריהם, וכך היו נושאי ציוריו ואיוריו אגדות עם וסיפורי שלום עליכם וי"ל פרץ, והאיקונוגרפיה בציורים אלה היא של דמויות העיירה היהודית כמתבקש […] מכל מקום, חשיבותם של הציורים מן התקופה האוסטרלית, המתארים את בתי העיר וסמטאותיה, את המובטלים ואת אנשי היומיום האכזר, היא באמירה החברתית שלהם: ריאליזם מפוכח שטלטל את הבדלנות התרבותית האוסטרלית התרה אחר זהות אוסטרלית חדשה; ריאליזם המזרים לתוך האמנות האוסטרלית של אותה עת, שבעיקרה הייתה אקדמית שמרנית ופסטורלית, הלכי רוח אקספרסיוניסטים אירופאים. מבחינה סגנונית מתאפיינים ציורים אלו בצבעים כהים, בקווי מיתאר מעוגלים, ולעיתים ברישול ובמגושמות מכוונים של הנחת הצבע והרישום. הנושא והזעקה הם העיקר, והציור נטול הברק הסגנוני נועד לשרתם בצורה המיידית הטובה ביותר. כרמלה רובין. יוסל ברגנר, רטרוספקטיבה במוזיאון תל-אביב, 2000

הערכת מחיר: $15,000 - $20,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוסל ברגנר

יוסל ברגנר הוא אחד האמנים הישראלים המוערכים והחשובים בישראל. ברגנר, נולד בוינה לשם יוסף ולדימיר, וגדל בבית שכולו תרבות ורוח: אביו היה משורר שבין השאר תרגם כמה מספריו של פרנץ קפקא לידייש, אמו הייתה זמרת, דודו משה, אחד האנשים שהשפיעו עליו יותר מכל, היה צייר ובאופן כללי יוסל זוכר בית שכל הזמן עוסק בתרבות וברוח, בין אם ביצירה ובין אם בשיחה אודותיה. בגיל 17 הוא היגר לאוסטרליה ביחד עם אחותו, שם למד באקדמיה לאמנות של מלבורן והמשיך להקיף את עצמו באנשי תרבות ובפרט במי שהפך לחברו הקרוב ביותר לאורך עשרות שנים, המשורר יוסל בירשטיין ז"ל. אשתו של יוסל ברגנר, אודרי, היא ציירת, ולאחר שהשניים עלו יחד לארץ ב-1950 היה תמיד ביתם מקום מפגש לאנשי רוח ותרבות – תחילה בצפת, ולאחר מספר שנים ברחוב ביל"ו במרכז תל אביב. לאחר עלייתו לארץ שינה את שמו הפרטי ליוסל, והפך עד מהרה לאחד האמנים המוערכים והעסוקים בארץ. ציוריו תיעדו את המציאות בארץ על פניה השונות, בתחילת הדרך בעיקר באמצעות מוטיבים שנחשבו גלותיים. עם השנים השתנה היחס לציוריו שכן אותם מוטיבים גלותיים כביכול הפכו לחלק בלתי נפרד מהישראליות, וגם סגנונו של ברגנר עצמו השתנה. בפרט הפכו ציוריו לבהירים יותר, צבעוניים יותר ובמידה מסוימת גם שמחים יותר אם כי אחד המאפיניים העיקריים של עבודתו לאורך כל השנים היה המיזוג העדין בין העצוב לשמח. בנוסף לציוריו עשירי המבע, התפרסם יוסל ברגנר גם כמאייר של ספרים ובהם קלאסיקות רבות ועוד יותר מכך כמעצב תפאורה – ובעיקר למחזותיו של ניסים אלוני ז"ל (אגב, את "הכלה וצייד הפרפרים" כתב אלוני בהשראת סדרת ציורים מפורסמת של ברגנר שכללה בין השאר את "שלושת הבנות והפרפר" ואת "אוכלי הפרפר). מוטיב בולט אחר בעבודתו של ברגנר הוא הפומפיה – שמככבת בציורים רבים והפכה בידי האמן לאנושית להפליא. גם כלי מטבח אחרים מופיעים בציורים של יוסל ברגנר, כשלדבריו הסיבה לכך היא שבילדותו, בהיעדר צעצועים "רגילים", שימשו אותו כלי המטבח למשחקים שונים. בראיונות רבים הגדיר עצמו ברגנר כאיש מקצוע ולא כאמן, אם כי אין ספק שמדובר באחד הציירים הגדולים בתולדות המדינה, ויעיד על כך גם פרס ישראל לאמנות בו זכה בשנת 1980.