מכירה: 180 תאריך המכירה: 13.03.2021 Item: 131

יגאל תומרקין

מנדי, 1967 ,

שמן, גבס ופיברגלס על בד, 220X60 ס"מ.

חתום ומתוארך.

"ב- 1969 כתב תומרקין: "לפני כשנתיים התחלתי לשלב בפסלים […] איברים מגוף האדם. איברי גוף מעוררים אסוציאציה חריפה יותר. […] משהתחלתי בכך, שוב לא יכולתי להתחמק מנוכחותה הפיזית של הדמות האנושית, והיא תבעה ממני שלא ארפה ממנה…". ועוד: " 1969-1966 . פסלי היציקה הראשונים. [… הם] שומרים על עקרון הגוף ו/או הצורה, המעוצבים כקליפה. […] תחילה יצקתי את איברי גופי – ראשים, ידיים. בניגוד למקובל, אני עובד על היציקה, אני מעביר את הגבס לדונג, עובד על הדונג ואפילו בשעת הריתוך אני מתקן, מנסר, גורע ומצרף. גם כשאני יוצק פעם נוספת אני יכול ליצור שינויים ביציקה. עקרון האסמבלאז' והעריכה נשמר. […] האדם שלי הוא גוף העשוי לקלוט עובדות מסוימות. השאלה היא באיזה הקשר אשלב בו את האבזרים…". לצד יציקת ראשו, ידיו ורגליו, הרבה תומרקין לצקת גופי נשים עירומות, בהן דוגמניות מובילות בסצנה התל אביבית. ב- 1968 ישמשו יציקות אלו לעיצוב (נגוע בשמץ סוריאליות) פסלי נשים מיתולוגיות, "נשים איומות", נשים "טורפות", התובעות את קורבן הזכר. האישה בפסלי תומרקין דאז הייתה ל"מדונה של הקצבים" (1969-1968), והיא גם "עשתורת" (1968-1967), "לילית"(1968), "קליאופטרה" (1968), "פנדורה" (1966), "חתשפסות" (1968-1967), "ז'אן ד'ארק" (1967), "דונה אידיאלה" (1968) וכו' – אלילות ומלכות שטרפו זכרים. הנשים המפלצתיות ביצירת תומרקין הן מושא לריטוש ולהתעללות אכזרית מצדו, כיון שעוללו לגברים את אשר עוללו. דמות האישה התומרקינית היא דמות רוע, דמות אימה, גלגול נוסף במסכת האישה-שטן הרומנטית- סימבוליסטית: "…הן (הנשים) בסדר. אבל אני פוחד שעוד מעט תתחלנה לצמח שפם, והקליטוריס יהפך בסוף לזין." הקורבן, נשוב ונבהיר, הוא תמיד הזכר. בעבודה הנוכחית, המשלבת יציקת ברונזה ותבליט פוליאסטר (מוטבע, בנוסח הזכור מתבליטי תומרקין מראשית שנת ה-60), עבודה הסוללת דרך אל פסלי "הנשים הנוראות", מככבת "מנדי" (בחצי ראש וללא זרועות), הלא היא מנדי רייס-דיוויס, דוגמנית, רקדנית ושחקנית קולנוע וטלוויזיה בריטית, לשעבר חשפנית במועדון לילה בלונדון. מנדי נודעה בחלקה בשערוריית פורפיומו (שבגינה התפטר ראש-ממשלת בריטניה), היגרה לישראל באמצע שנות ה- 60 , התגיירה ונישאה (לרפי שאולי, שפתח בתל אביב מסעדה ומועדון-לילה פופולארי בשם "מנדי", שזכו לפופולאריות בקרב הבוהמה המקומית), הופיעה כזמרת במועדון "כליף" ביפו, ושיחקה במספר סרטים ישראליים, ולאחר מכן חזרה לבריטניה. בפסל הנוכחי משמשת מנדי כמודל ליציקת הגוף העירום והארוטי. דמותה הבלתי- מאופיינת מהווה מבוא לפסלי הנשים המאופיינות יותר מ- 1968 .

גדעון עפרת

הערכת מחיר: $12,000 - $16,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יגאל תומרקין

יגאל תומרקין נולד בשנת 1933 בגרמניה, עלה לארץ בגיל שנתיים עם אמו וגדל בתל אביב. בגיל צבא תומרקין התגייס לחיל הים ושירת כמדריך חבלה, במקביל החל לראשונה ליצור פסלונים של חיות אשר החלו להימכר בחנויות. לאחר שחרורו החל להעמיק בעולם האמנות והלך ללמוד פיסול אצל האמן רודי להמן בכפר האמנים עין הוד. בסוף שנות החמישים לאחר תקופה של מספר שנים שבהם התגורר במדינות שונות ברחבי אירופה, נחשף תומרקין לתנועת ה'דאדא', לאמנות הפופ ולאמנות המחאה האוונגרדית, תנועות אמנותיות אלו השפיעו על יצירותיו של תומרקין באופן מהותי. בשנת 1960 חזר לישראל והחל לפסל בגרוטאות שונות ובברזל, במהלך מלחמת יום הכיפורים התלווה תומרקין לכוחות צה"ל כצלם וככתב צבאי. יצירותיו של יגאל תומרקין לאחר חזרתו ארצה היוו שינוי משמעותי בנוף האמנות הישראלית שעסקה באותה עת בעיקר בביטויים רגשיים מופשטים ופנימים. עבודותיו, אשר התבססו על טכניקת האסמבלאז', הביאו לאמנות הישראלית ביטויים של מחאה תרבותית ופוליטית, לצד השפעות של אמנות הפופ. לאורך השנים הופיעו בציוריו ובפסליו דימויים פואטים המעומתים עם שפה אקספרסיבית בוטה ואנטי מלחמתית, אלו מעידים על מעורבותו העמוקה בתרבות ובאקטואליה הישראלית. מעבר לעיסוקו העיקרי בפיסול יצר יגאל תומרקין לאורך השנים עבודות רבות גם במדיות אחרות כמו הדפס, ציור וצילום. לצד יצירות קטנות הוא הרבה ליצור ולהציב פסלים ואנדרטאות שונות ברחבי הארץ. חשיבתו לאמנות הישראלית היא מהותית לאין שיעור ועל כן זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004.