מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית תאריך המכירה: 21.01.2023 Item: 52

נחום גוטמן

משפחה, 1932 ,

גואש על נייר, 50X66 ס"מ,

חתום ומתוארך.

מקוריות הציור אושרה ע"י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן.

יש משהו מופלא במבטים ששולח תינוק אל סביבתו. אנחנו, שראיתנו טיפה מחמת שיגרה וכמעט שאיננו מבחינים עוד בפלאי היקום, קשה לנו לרדת לעומקה של הראשוניות הכשופה שבה מתבונן ינוקא בעולמו. הכל בעיניו חדש ומרתק, הכל מעין בדיקה מדוקדקת, הכל מעורר התפעלות עצומה: הצורות והצבעים ותנועת גרמים בחלל, והאופן שבו ערוכים האנשים והחפצים במרחב עד שקצתם בולטים מאוד וקצתם נבלעים ברקע; והקווים והגוונים המתחברים יתר בהרמוניה כה מושלמת, שאי אפשר שלא להריע לה בגרגור של שמחה. זו חוויה של שבועות מעטים, ומהר מאוד היא שוקעת בתהום הנשיה. שום דבר שקורה לאדם בחיים, שום מראה המתגלה לעיניו, שום חוויה אסתטית המזומנת לו, לא תדמה עוד להתוודעות הפלאית הראשונה אל חיוך של אם, אל כתם- צבע של צעצוע, או אל קווי השתי וערב שבכתה של מטת ילדים. הכל נעשה צפוי, הכל שייך לתחום החוויות הנשנות והולכות, שצבעוניותן ורעננותן מתמעטות והולכות. אלא אם כן מדובר בנחום גוטמן. תמיד חשדתי בו, בנחום, למראה נושאיו והביטוי שנתן להם, הוא הצליח, בדרך מסתורית, לשמור עד זקנה ושיבה על הראיה הראשונית הקסומה של תינוק. שכן צייר לא צורות וצבעים בעלמא, אלא גם התפעלות ממראם. לא צריך היה להתבונן הרבה ביצירתו, למן האיורים הפשוטים ביותר ועד הבדים הזוהרים ביותר, כדי לגלות שהנה אמן המאוהב בנושאים שאותם הוא מתאר, והוא מגלה בהם לא רק פנים חדשות אלא גם איזו משמעות ראשונית ששאר האמנים, מחמת תחכומם, שוב אינם מסוגלים להבחין בה. באופן טבעי ראה בילדים את קהל הצרכנים העיקרי של אמנותו. שלא כמבוגרים, יכלו לתפוס על נקלה את העקרון שהדריך אותו בדרכו האמנותית. ש"פשוט הוא יפה", וככל שיצירה נעשית מורכבת יותר, ככל שהאמצעים שהיא נזקקת להם נעשים מרובים יותר, כן הולך ומתנתק הקשר הישיר בין היוצר וקתלו. בין נחום ובין הילדים נוצר קשר של הבנה למן המפגש הראשון. הסיבה העיקרית לכך הייתה, כמובן, שהוא עצמו נשאר ילד עד סוף ימיו" לא רק בראייתו, אלא גם בתמימותו ובהומור הפשוט והטוב שלו, אך טבעי היה שיאייר סיפורי ילדים, ואחר כך גם יכתור אותם, וכל ימיו לא יוכל להינתק, בנושאיו ובטכניקה שלו, מן הציור הפשוט, המיידי, הבלתי-אמצעי. היה צורך בשנים כדי שהחברה הישראלית תכיר בעובדה שיושב בתוכה פנומן: האנס כריסטיאן אנדרסן של הציור הישראלי, הפונה לכאורה אל הילדים, אבל יש עמו בשורה גדולה דווקא למבוגרים. שורתו של נחום הייתה, שיש איזה יופי עמוק בדברים הישנים של תל-אביב, בעדויות המטות לנפול של עיר בראשיתה, ברוח המזרח התלוי עדיין באווירה, בסגנון הפרברי של שכונותיה הישנות. שמואל שניצר, הילד הקסום של תל-אביב הקטנה, עיתון מעריב, 4.12.1980

הערכת מחיר: $12,000 - $18,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: נחום גוטמן

נחום גוטמן הוא צייר, מאייר וסופר ילדים מהחשובים בתולדות ארץ ישראל, חתן פרס ישראל לספרות ילדים. גוטמן נולד בשנת 1898 בסרביה ובגיל 7 עלה עם משפחתו לישראל, ובילה את שנות ילדותו ביפו ונוה-צדק שהשפיעו מאוד על עבודותו. בהיותו בן 15, החל ללמוד אמנות בבית הספר, בצלאל, בירושלים אבל פאן. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נסע ללמוד באירופה וגר בין השאר בוינה, פריז, רומא וברלין.

בשנת 1926 עלה שוב ארצה והתיישב בתל אביב, ונמנה בין חלוציה של הסגנון הארץ-ישראלי ביחד עם ראובן רובין, ציונה תג'ר וישראל פלדי. רוב האמנים בשנות ה- 20 נטו לתאר את חיי אידילייה בין היהודים לערבים: יושבים בבתי קפה, רוכבים בין הכרמים, ונחים בפיקניק. גוטמן אשר גדל ביפו, הרבה לתאר את הפרדסים של נוה צדק. הפרדסים באותה התקופה היו לרוב שייכים לערבים והפרדסים סימלו את המזרחיות שהיוו אצל גוטמן מסתורין ומשיכה. המשיכה של גוטמן למזרח התבטאה ברמזים לעוצמה, יצריות ומיניות בציוריו משנות ה- 20. גדעון עפרת תיאר: "ב- 1926 כבר ידעה הארץ את נפילת טרומפלדור וחבריו, ואת רצח ברנר וחבריו ואת ההתנקשויות הדו-צדדיות בתל אביב. אך נחום גוטמן, בדומה לשאר האמנים הארציישראליים דאז, מיאנו לראות בערבים אויבים ואף להיפך – ייפו ושגבו אותם בציוריהם. כך עד לפרעות תרפ"ט. עד לאותו אסון בחברון ובערים נוספות – החגיגה הערבית לא חדלה בציור המקומי בכלל ובציורי גוטמן בפרט".

בשנות ה- 30, גוטמן ושאר האמנים המקומיים הרבו בגיחות לפאריס והגיעו למיצוי של הסגנון הנאיבי- אוריינטליסטי. הצבעים הפכו כהים יותר והנוף הישראלי הפך לנוף בעל אפרוריות צרפתית וצבעים כהים יותר בהשפעת מאטיס וסזאן. בשנות ה- 50 הרבה גוטמן לתאר סצנות בטיילת בטבריה, על דייגיה ואנשיה, הנוף נעשה כחול ומוטיב האוניות חזר בציוריו. גם בשנים מאוחרות יותר חזר גוטמן להתרפק על הימים היפים והאבודים של יפו, נווה צדק ותל אביב. יפו חזרה להיות הרמונית וידידותית: פרשים וכרכרות ברחוב, מוכרי אבטיחים חביבים וצבעים עליזים מתארים את האגדה הנוסטלגית.
גוטמן כתב ואייר עשרות ספרים, זכה בפרס דיזינגוף לציור בשנת 1938, יקיר תל אביב (1976), ופרס ישראל לספרות ילדים ב- 1978. בשנות ה- 50 ציוריו הוצגו במוזיאונים החשובים בעולם ובמקביל יצר גוטמן מס' ציורי קיר ופסיפסים שמעטרים את העיר תל אביב. גוטמן אשר נפטר בגיל 82 הוא אחד מהאמנים הישראליים החשובים והאהובים ביותר.

בין 1920 ו 1926- למד גוטמן אמנות בוינה, ברלין ופריז. במהלך תקופה זו החל לאייר ספרים, תחום מרכזי באמנותו הרב תחומית של גוטמן לאורך חייו. בין היתר, אייר את ספריו של אביו, בן ציון, חיים נחמן ביאליק ואת ספרי הילדים שכתב בעצמו. כששב גוטמן לארץ השתלב בקבוצת ”אמני ארץ ישראל” לצד אמנים אחרים כגון ראובן רובין וציונה תג’ר. אמני קבוצה זו עסקו בתיעוד הארץ, נופיה ותושביה תוך שימת דגש על צבעים עזים והאור הבוהק של הארץ. בספרו ”נחום גוטמן” כותב אהוד בן עזר שגוטמן העיד על עצמו כי נכנס לאווירה של חבריו מימי בצלאל והחל לתעד את האור ואת האפקטים המנוגדים שמצא בהווי המזרחי.

לתל אביב מקום מיוחד בציוריו של גוטמן והיא נושאת מטען רגשי-אישי עבורו. היותו עד להתפתחותה והתפתחותו האישית במקביל לה. זיהויו המובהק של גוטמן עם העיר תל אביב קשור קשר הדוק לאופן בו הוא עקב ותיעד אותה בציור ובכתיבה, שלב אחרי שלב, מדיונות החול הצהובות עד להתגבשותה לעיר ממשית ותוססת. בציוריו ניסה גוטמן להנציח את האווירה הים תיכונית ולתפוס את מושג האור. הקומפוזיציות הפשוטות יחסית רוויות ניגודים צבעוניים חריפים אך הרמוניים. לדמות האנושית תפקיד חשוב בציוריו. האווירה אותה קלט גוטמן מועברת הלאה בציוריו במעטפת רומנטית ורכה מחד אך דינמית, אופטימית ומלאת חיים מאידך.