מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית תאריך המכירה: 21.01.2023 Item: 54

מרסל ינקו

ביקור בביתו של ויקטור בראונר, 1930 ,
שמן על בד, 73X92 ס"מ,
מדבקת האטליה של ינקו מוצמדת מאחור.
הציור מלווה באישור מקוריות מאת דדי ינקו, בת האמן, 2017 .

היצירה החשובה אף שימשה בהמשך לליטוגרפיה מאוד מפורסמת של ינקו.

ויקטור בראונר היה צייר סוריאליסטי, אשר לצד מרסל ינקו ואחרים, היה ממובילי האוונגרד הרומני במחצית הראשונה של המאה ה- 20 . כבר סיבה טובה לביקור של ינקו בדירת הקולגה הרומני. סיבה טובה לא פחות: בראונר היה אמן יהודי. הגם שבוקרשט הייתה מעוזם המרכזי של ינקו ושל בראונר, ביתם השני היה בפאריז, בה התיישב בראונר ב- 1930 למשך 5 שנים, התקרב לחוג הסוריאליסטי וגם התיידד עם אמנים רומנים-גולים, בהם הפסל בראנקוזי, או המשורר היהודי בנימין פונדויאני. ברור אפוא, שינקו חייב להגיע אל בראונר, מה גם שבאותו בניין בפאריז מתגוררים גם הצייר הסוריאליסט, איב טאנגי, והפסל אלברטו ג'אקומטי. ומאחר שידועה לנו כתובתו דאז של ג'אקומטי בפאריז – רחוב היפוליט-מנדרון מס' 46 , ברובע ה- 14 , כלומר צפון- מונפרנס, ברי לנו שלכאן הגיע ינקו על-מנת לבקר את ידידו. לטובת השלמת האירוע בדמיוננו, הבה ננחש, שחמישה הנוכחים בציור ( ינקו – הקיצוני משמאל? בראונר – יושב על הכיסא?) כוללים גם את השכנים, טאנגי וג'אקומטי. ויקטור בראונר התמחה לא מעט בציורים המייצגים בני-אדם כחיות וחיות כבני-אדם. עתה, שעה שינקו מצייר את ציורו בפאריז (כמצוין בשולי הרפרודוקציה המופיעה בספר "מרסל ינקו",
מסדה, תל אביב, 1982 , עמ' 67 ), הוא מאכלס את דירת בראונר בחמישייה (כולל אישה אחת) המסבה לשולחן וב…חיות טרף. כלום ביקש ינקו לקרוץ קריצה סוריאליסטית לציורים של חברו, בן-ארצו ובן-עמו? או, שמא ביקש לרמז על היחסים בין האמנים, בבחינת "אמן לאמן זאב, נמר ושאר חייתו- יער"? כך או אחרת, ציורו של ינקו, ובעיקר עיצוב הדמויות, מאשר זיקה לפיקאסו של "העלמות מאביניון", ולא פחות מכן, הציור מאשר קומפוזיציה דינאמית וקולוריזם אופייניים לינקו ("קולוריסט גדול", כתב אז'ן יונסקו – עוד אוונגרדיסט
רומני – על ינקו של 1932 ). זהו אחד מציוריו היותר ידועים של מרסל ינקו והוא נמנה על "התקופה הרומנית", שהולידה כמה ממיטב ציורי האמן. ובחזרה לדירה ההיא במונפרנס: ב- 1930 , ינקו יכול היה לפגוש באותה שכונה לא מעט אמנים ארצישראליים. אבל, ינקו עדיין לא היה בסיפור. רק הפאשיזם הרומני, המתגבש באותם ימים ממש, רק הוא יעלה את ינקו ארצה.
גדעון עפרת

הערכת מחיר: $40,000 - $60,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מרסל ינקו

מרסל ינקו נולד בבוקרסט רומניה ב-1895 ואת תולדות חייו ניתן לחלק לשני פרקים עיקריים: 46 שנים באירופה ו-34 שנים בישראל. כישרונו האמנותי התגלה מוקדם ע"י מורהו יוסף איסר שהטמיע בו את יסודות האמנות הקלאסית אשר השפעותיהם ילוו את יצירותיו במשך כל חייו. ינקו ייסד את כתבי העת הספרותיים "הסמל" ו"הקריאה" בהם פורסמו רישומיו לראשונה ובגיל 20 נסע ינקו ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני בציריך וחבר לתנועת ה"דאדא" המורכבת מקבוצת אמנים אוונגרדים צעירים אשר פעלו בקברט וולטר. ינקו לקח חלק גדול בפעילויות התנועה, הציג תערוכות, פרסם מניפסטים וכתבי עת ובין היתר יצר ינקו בעצמו את המסכות שעמם הופיעו האמנים ואף השתתף במופעים. באותה התקופה ינקו היה גם חבר בקבוצת "חיים חדשים" אשר אירגנו פעילויות אומנותיות ואינטלקטואליות. ב- 1922 לאחר שבילה זמן מה בפריז, חזר ינקו לרומניה ורוב יצירותיו התמקדו במראות הנוף המקומי, דמויות כפריות ונושאים קלאסיים שטופלו באופן מודרניסטי. סגנונו התאפיין בצבעוניות כהה ואלמנטים קוביסטיים בעקבות פיקאסו וג'ורג' בראק, ובמקביל היה שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה אשר קידמו את רעיונות המודרניזם. למרות הצלחתו המקצועית ברומניה, ב-1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, החליט מרסל ינקו לעלות לארץ ישראל יחד עם משפחתו. עם הגעתו לארץ חל שינוי רב בסגנונו הציורי והאדריכלי הודות לאור הים תיכוני שחדר לפלטת הצבעים שלו. הוא היה נוהג לשאת עימו פנקס ובו רשם את הנופים שראה ובשובו לסטודיו צייר את המראות החדשים בצבעים עזים. ציוריו מאותה תקופה מתארים את מראות הארץ ותושביה וגם את המאבק ההרואי לעצמאותו וב-1948 ייסד יחד עם אמנים נוספים כגון זריצקי ושטרייכמן את קבוצת "אופקים חדשים". ב- 1953 ינקו רצה למצוא דרך לשקם את הכפר הערבי עין חוד ושכנע אמנים ופסלים להתיישב יחד עימו בכפר. מרסל ינקו היה חלק מבית הספר "סטודיה", ובהמשך לימד במוסדות נוספים ובמסגרות לימוד שונות בעין הוד. בעשרים השנים האחרונות בחייו הוא פעל לקידום הכפר עין הוד, כתב מאמרים אודות הנושאים שהעסיקו אותו בצוריו ובשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל על עבודתו. עבודותיו האחרונות מבטאות חזרה מוחלטת אל המופשט והגיאומטרי.