מכירה: מכירת אמנות עכשווית תאריך המכירה: 18.06.2023 Item: 41

סיגלית לנדאו

, 2021 , No Body's Song

נבל מצופה גבישי מלח,

70X20X50 ס"מ.

עבודה יחידנית. מלווה באישור מקוריות חתום ע"י האמנית.

ים המלח מאפשר מטמורפוזה, הפיכה של משהו אחד למשהו אחר. החומר של הים, התמצית ו״הבשר״ שלו, הוא המלח עצמו, הלבן, הגבישי, שעולה ומצטבר על כל מה שנכנס לתוכו ויוצר כיסוי נוצץ ומסתורי. היצירה ביהלומי המלח התחילה בקיץ 2004 . נתקלתי בתופעה הזאת במקרה, בזמן צילום של מה שנהיה טרילוגיית הווידאו הראשונה שלי שם… גבישי המלח נוצרים מתחת למים. הזמן והאקלים הם גורמים משמעותיים בתהליך היווצרותם. המטמורפוזה מתחילה בבחירות ובניסיונות, ובשיקוע של האובייקטים לתוך המים – שיקוע המנוגד כל־כך לציפה הקיצונית שמתרחשת בים המלח. בשל המליחות הגבוהה של המים (מעל 34%), הכול וכולם צפים בימה הזו. יש משהו סמלי בשימוש בקשירות ובמשקולות בתהליך ההטבלה, במקום שבו כח הכבידה מאבד מתוקפו…. הפרויקט מונע על ידי דחף בעל אופי היסטורי־שכבתי שמערב קפיאה, הגלדה וכיסוי ומביא לריפוי דרך תהליך טקסי של קינה. המלח המתגבש על התיל ועל רשתות הדייג מתעתע מאוד. קשה לתפוס עד כמה הוא יכול לדמות ולהידמות לחומרים אחרים: לשלג, לשיש, לשברי זכוכית וליהלומים… ה״שלג״ המאחד והמלוח הוא על כן גם מעין גלגול של מעגל הגירה או שיבה, של תעתוע והסוואה. ים המלח הוא מקום טעון. כשם התערוכה, הוא בוער ממטענים מיתיים, פוליטיים, אקולוגיים. רוחות ההיסטוריה נושבות בו. הפער בין המסתורין האופף את המקום הנמוך בעולם, שבולענים נפערים בו ומאיימים על המתקרבים אליו, ובין הניצול של משאבי הטבע על ידי האדם במאה השנים האחרונות הוא בלתי נתפס כמעט… אני מצאתי חופש בעשייה מחוץ לסטודיו, מחוץ לתהליכי היצירה הרגילים. יצירה בים היא עבורי דילוג מעל העולם המתורבת אל האקס־טריטוריה – אל מערכת יפה ונוקשה שמכפיפה אותנו לעונתיות, למחזוריות ולאירועים בלתי צפויים ובלתי נשלטים. בקיץ הכבשן הוא לא אנושי, והעבודה בחום משבשת את שיקול הדעת… יש צד מזוכיסטי בכמה מתהליכי העבודה, שמתחיל מהרגע שיוצאים באישון לילה מהסטודיו בתל-אביב לכיוון דרום־מזרח. ההקשרים הציוניים והמיתיים שציינת – מצדה, בית הערבה, קומראן, סדום – הם חלק מהנרטיב הישראלי של כולנו. אצלי הם הפכו לממשות, אולי מפני שכילדה ראיתי בהם מעין ציווי אישי. היום אני רואה ביצירותיי גם קינה על ים שהולך ונכחד וגוף העבודה שלי הוא ״מזכרת״ ממנו. בין הים לגוף שלך מתקיים קשר הדוק. הכניסה לים בעירום, בלי הגנות ומחיצות, מזכירה טבילה במקווה או טבילה נוצרית, אך גם טבילת אש, אש הזיכרונות, אש המטען שים המלח נושא. איך את חווה את המפגש הזה בין הגוף שלך לים? מעניין מאוד לשמוע את האופן שבו העולם שלך משתקף במי האגם. לא על הכול אני יכולה לפרט. לא את הכול שם אני מבינה; … מתוך שיחה בין סיגלית לנדאו לאוצר התערוכה אמיתי מנדלסון, מוזיאון ישראל, 2022 .

הערכת מחיר: $30,000 - $50,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו היא אמנית רב תחומית שיוצרת בווידאו, פיסול ומקימה מיצבי אמנות. לנדאו נולדה ב-1969 בירושלים, היא למדה אמנות לתואר ראשון ב"בצלאל" בין השנים 1994-1990 ולאחר מכן המשיכה לתואר שני שסיימה ב-1995. כיום היא מתגוררת ויוצרת בישראל. לנדאו נוגעת בסוגיות חברתיות, היסטוריות ופוליטיות במדיומים שונים. לנדאו לעתים קרובות יוצרת בעזרת חומרים מוכנים מראש ומייצרת מיצבים בקנה מידה גדול. סיגלית לנדאו התפרסמה לראשונה כשסיימה את לימודיה ב"בצלאל", כאשר השתתפה בשתי תערוכות קבוצתיות של פרויקט האמנות "ארט פוקוס". בפרויקט בו השתתפה, קבוצת האמנים הציגו את יצירותיהם בחללי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בפרויקט לנדאו יצרה מיצב בו היא מדמה את אורך חייו של חסר בית המתגורר בתחנה המרכזית החדשה. ב-1995 לנדאו הציגה לראשונה תערוכת יחיד במוזיאון ישראל. המיצב שיצרה לתערוכה היה טעון בנושאים פוליטיים ולאומיים. בתערוכה יצרה מיצבים דרמתיים גדולי ממדים. ב-2005 סיגלית לנדאו הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה שנקראה "הפתרון האינסופי" הוצגה בחלל בית הלנה רובינשטיין. בתערוכה לנדאו הציגה פסלים מחומרים מגוונים, עבודות ווידאו, אובייקטים עשויים מסוכר ומצופים במלח. התערוכה עסקה בנושאים טעונים, פוליטיים ועכשוויים וזכתה להצלחה רבה. בין היצירות המוכרות ביותר מתערוכה זו היא יצירת הווידאו "DeadSee" בה רואים את האמנית בין אבטיחים המסודרים בצורת ספירלה. הווידאו מציג את האבטיחים נפרדים באיטיות מהספירלה שנפרמת. היצירה זכתה להצלחה והוצגה בין השאר במוזיאון ה- MOMA בניו יורק שם לנדאו הציגה תערוכת יחיד בשנת 2008. לאחר מכן היצירה עברה לתערוכת הקבע של אמנות ישראלית במוזיאון ישראל. לנדאו ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 2011. בתערוכה הציגה מיצב שעוסק בנושא שחוזר רבות ביצירותיה – ים המלח. בעבודותיה המאוחרות לנדאו הציבה חפצים בקרקעית ים המלח והוציאה אותם כאשר היו מכוסים בשכבה של מלח. העיסוק בים המלח נבע מרצון של לנדאו להגיע לפרויקט בו היא תבנה גשר מלח צף אשר יחבר בין ישראל לירדן. במהלך שנות יצירתה הציגה לנדאו תערוכות יחיד רבות במוזיאונים ובגלריות הנחשבות ביותר בארץ ובעולם. לנדאו זכתה על יצירתה בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר בשנת 2004. כמו כן ב-2016 זכתה בפרס סנדברג לאמן ישראלי מטעם מוזיאון ישראל. יצירות רבות של לנדאו נמצאות באוספים מובילים בארץ ובעולם כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב, MOMA ניו-יורק, Brooklyn Museum ניו-יורק ועוד. כיום, סיגלית לנדאו נחשבת לאחת האמניות הישראליות המצליחות בסצנת האמנות הבינלאומית.