ציבי גבע

In Collaboration with IGY

בשיתוף פעולה עם עמותת איגי

ללא כותרת, 2023 ,
טכניקה מעורבת על עץ, 101X70 ס"מ,
חתום ומתוארך. חתום ומתוארך מאחור.

איגי – ארגון הנוער והצעירים הגאה הוקם לפני למעלה מ 20- שנה וכיום מהווה את ארגון הקהילה הגאה הגדול ביותר בארץ. במהלך השנה נפגש הארגון עם למעלה מ 45,000 בני נוער וצעירים בבתי הספר, הקבוצות החברתיות, קהילות הבוגרים והסטודנטים במכללת "מרשה". הארגון פועל ב- 52 רשויות מקומיות מקריית שמונה ועד אילת ומכיל רשת של כ- 450 מתנדבים ומתנדבות מידי שנה. איגי הוא בית לזהויות רבות היוצרות את הפסיפס הישראלי: יהודים, ערבים, דתיים, חרדים, חילונים, בעלי מוגבלויות, ממרכז הארץ ומהפריפריה ופועל כדי לתת מענה לצרכים הייחודיים של כל חלק, להעצים אותו ולתת לו כלים להשתלבות חברתית, תעסוקתית מנהיגותית וקהילתית.
כל 9 היצירות בפרק זה נתרמו ע״י האמנים עצמם. ההכנסות עבור היצירות יתרמו לעמותת איגי. תירוש אינה גובה עמלת קונה או מוכר עבור יצירות אלה .

60% מההכנסות יתרמו לעמותת איגי

40% יועברו לאמנים

הערכת מחיר: $7,000 - $10,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ציבי גבע

ציבי גבע נולד בקיבוץ עין-שמר וכיום חי ועובד בתל אביב ובניו יורק. יצירות האמנות של גבע מתייחסות למצב הפוליטי המורכב בקיום הישראלי-פלסטיני המקומי. מראשית עבודתו ניתן לראות את ההתמודדות עם הנושא על ידי ייצוג מוטיבים מקומיים ספציפיים של זהות מקומית הטעונים במשמעות פוליטית ותרבותית. דימוי חוזר הוא הסטריאוטיפ של הערבי, בעל הכאפייה, השפם והחוסר באישיות ייחודית למראה. הדימוי של הכאפייה לדוגמא, הוא מושא התייחסות כלל ערבית מוכרת, זהו סמל תרבותי מוצהר שנעשה לאורך השנים לסמל מזוהה עם המאבק הפלסטיני לכינון זהות ומדינה. בעבודתו יש פירוק מושגי יסוד בכוונה לערער את הקשרם. בתערוכות של גבע היצירות מוצבות בחלל באופן שבו ניתן לראות עיסוק ביחסי כובש ונכבש. האובייקטים אותם מצייר גבע קשורים באופן ישיר לחברתי ולפוליטי ולהקשר התרבותי. האובייקט המצויר מבקש להצביע לא רק על האובייקט עצמו אלא להבינו בהקשר ביקורתי ונקיטת עמדה במרחב הציבורי. האמן יוצר בסדרות, בין הדימויים החוזרים ביצירותיו ניתן לראות כאפיות, בלאטות, חלונות, קוצים, פרחים, ציפורים והרים. ציורי הפרחים כמו ציורי הציפורים מאופיינים באלמנט ההקפאה, סטטיות ומלווים בתחושת ריקנות. הציפורים והפרחים השחורים נגלים כנטולי חיים. כל יצירה עומדת בפני עצמה אך מהווה חלק מסדרה ומתחברת עם ההקשר הפוליטי, המקומי והתרבותי. ציבי גבע השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, ביניהם במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המכון לאמנות עכשווית בבוסטון וב-2015 ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. גבע קיבל מענקים ופרסים רבים על עבודתו האמנותית, ביניהם ב-1997 זכה בפרס סנדברג לאמן ישראלי על ידי מוזיאון ישראל, ב-2004 זכה בפרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית על ידי מוזיאון תל אביב ופרס משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב על מפעל חיים ב-2010. עבודותיו של גבע נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים החשובים בעולם, ביניהם מוזיאון הMOMA- בניו יורק, המוזיאון היהודי בניו יורק ומוזיאון תל אביב לאמנות. כיום גבע משמש פרופסור בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק, באוניברסיטת חיפה ובבית הספר "המדרשה" לאמנות.