מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 192 תאריך המכירה: 10.09.2023 Item: 76

ראובן רובין

דמויות על החוף, 1923 ,

שמן על בד, 40×60 ס"מ,

חתום.

מקוריות הציור אושרה ע״י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב.

ספרות ותערוכה: ראובן רובין, ״מקום – חלום״, מוזיאון תל-אביב לאמנות, כרמלה רובין, 2006/2007 . עמ׳ 80 (מצולם).

זהו אחד מהציורים המוקדמים שצייר ראובן בשנת 1923 – שנת עלייתו השנייה לארץ־ ישראל (הראשונה הייתה ב 1912- , לתקופה קצרה), השנה בה התיישב מול קו הים וכיוון את מבטו ומכחולו אל החוף, אל החולות ואל האור שבחוץ. בשנה זו המיר ראובן את ציורו התיאולוגי הגלותי, שספוג בממד הטראגי של הגורל היהודי, אל הציור הארץ־ ישראלי הנאיבי, המצטיין בבהירות תמה ומלאת קסם. כמה מציורי חוף הים של ראובן מן השנים 1923 – 1924 הם מן הנודעים ביותר: "נמל יפו", "מוכר השבשבות", "חסיד על שפת הים", כולם מתארים את הסצנה המוארת, המתערסלת והאוריינטלית של חופי יפו-תל אביב. אניות מפליגות על קו האופק של הים התיכון ונופו הכחול חוזר ומשתקף בציורי שנות העשרים של ראובן, ונוכח בכל. היו אלה שנות קסם המזרח והים, בטרם פנה הציור הארץ־ישראלי אל פריז והפנה את גבו אל הים, כאמרתו הידועה של גדעון עפרת. ציוריו של ראובן לא נוצרו בסימן הריאליזם. גם אם המראות הניבטים הם מראות תל אביב, רחוב יונה הנביא, נמל יפו, או, לחילופין – נופי צפת, הר מירון או נופי ירושלים, וכל ציור נושא שם של מקום ספציפי, בציורים עצמם נוצקו מידות משתנות של מציאות ודמיון ושילוב בין מראה עיניים לקסם רומנטי, שנבזק על הציור להעצמת המרחב המואר והנשגב של הארץ החדשה. אך הציור המוצג כאן שונה מהרגיל: הוא מקרין ישירות של מראה עיניים: חבורת ערבים צועדים יחפים לאורך החוף, פניהם ליפו, נשים וגברים יחד; אחד רוכב על חמור ומצל על ראשו בשמשיה וחמש דמויות צועדות לצדו. הפנים בלתי נראות, מוסתרות מתחת לעבאיות ולכאפיות, הג'לביות הכהות מכסות על הגוף, מלבד גלימתו הבהירה של הלך אחד. החמור אמנם לבן, אך ספק אם זהו חמורו של המשיח. הדמויות ממשיכות וצועדות על קו החוף, החול נושק למים ורק קצף הגלים מסמן אלכסון שבולם את כיוון התנועה. מקבץ הדמויות מתרחק מהקצה הימני של הפריים המצויר ונוגע בקצה השמאלי שלו, הסטה קלה שמחזקת את תחושת הצעידה קדימה. רק החמור מטה את צווארו ואת רגליו הקדמיות בכיוון מנוגד, כאילו סרב לצעידה האין- סופית, שאין לה מוצא והיעד שלה לא מסומן. הסצנה הפשוטה מצליחה ללכוד את חוף הים היפואי באותו זמן רחוק: ריק ושומם, ללא סוכת מציל, והערבים חוצים את המרחב כדמויות אנונימיות ואטומות כלפי חוץ, ללא קשר-עין המאפשר תקשורת. למרות תלישותם, מעיד מגע כפות רגליהם היחפות בחול החם על חיבור תת-מודע אל הטבע, אל החול והמים. בלא מבט של תודעה, בלי הקשר נופי, הם מייצגים בו בזמן ילידיות מעוררת כמיהה, וגופים מוצללים בתוך האור הבוהק.

טלי תמיר

הערכת מחיר: $40,000 - $60,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.