רפי לביא

ללא כותרת, 1967,

דיו ועפרונות צבעוניים על נייר, 25X17 ס"מ.

חתום ומתוארך.

מכירת אמנות ישראלית מאוסף משפחת תירוש.

כל ההכנסות יוקדשו לשיקום שורדי פסטיבל הנובה ולעתיד הכלכלי של יתומי ה 7.10.

100% מהתרומות יועברו לעמותות – ללא עמלות.

חצי מהסכום מוכר לצרכי מס.

ההכנסות ייתרמו במלואן לעמותות הבאות:

קרן חרבות ברזל לטובת נפגעי הנובה:

https://fund-haravot-barzel.com/

קרן Our Children Our War עבור הילדים היתומים:

https://www.ourchildrenourwar.com/

קרן Israeli Children's Fund להבטחת העתיד הכלכלי של הילדים היתומים:

https://www.israelichildrensfund.org/

הערכת מחיר: $700 - $1,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: רפי לביא

נולד בשנת 1937 ברמת גן. החל את דרכו עולם האמנות הפלסטית לאחר שהשתתף בחוג אמנות של חיים גמזו באוניברסיטה העממית בתל אביב. בשנת 1955 התגייס לצבא אך שוחרר לאחר שנפצע והוכר כנכה צה"ל. לביא נחשב בפני רבים כאחד האמנים החשובים ביותר ובעלי ההשפעה המרכזית ביותר באמנות הישראלית ככלל ועל הציור הישראלי בפרט. בשנת 1965 החל לעבוד כמורה במדרשה לאמנות וחינך דורות של אמנים צעירים. לציוריו שפת סימנים אשר לרוב משקפת את עולמו הרגשי, הרציונלי והאישי, כאשר התבוננות בציוריו היא מלאכת פענוח סמלים שמחייבת שימוש במאגר עשיר של אסוציאציות מורכבות. לביא הפך להיות האמן המינמליסט המזוהה ביותר שעבד עם חומרים שלא היו מקובלים ונחשבו נחותים, כאשר בציוריו הוא מציג אסתטיקה חדשה של קומפוזיציות לא מקובלות, מחיקות, מצעים של דיקטים ושימוש בצבעי אקרילק וצבעים תעשייתים במקום בדים וצבעי שמן. רבים מיצירותיו מבוססים על שרבוט ספונטאני עם עיפרון, אשר הפך להיות אחד ממאפייני ציוריו הבולטים. במהלך השנים נהג לביא להדביק לציוריו צילומים, רפרודקציות וכרזות שונות, ובכך העמיד ביצירה אחת רמות אסתטיקה שונות והפך את הבנאלי והסתמי לאמנות. בשנות השמונים אצרה שרה ברייטברג-סמל את אחת התערוכות החשובות והזכורות באמנות הישראלית "דלות החומר" במוזיאון תל אביב, כאשר את ציוריו של לביא היא שמה במרכז כמוביל בעולם האמנות הישראלי וסמל לסגנון "דלות החומר" שנבנה סביבו וסחף אחריו אמנים רבים וחשובים. סגנון זה התאפיין בשימוש בחומרי יצירה דלים וביחס ביקורתי אל המציאות החברתית ואל המיתוסים של החברה הישראלית.