מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 194 תאריך המכירה: 14.04.2024 Item: 29

חזרה לקטלוג פריט קודם פריט הבא

נחום גוטמן

סירות בנמל יפו,
שמן על בד, 50X65 ס"מ,
חתום.

מקוריות הציור אושרה ע"י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן.

ספרות ותערוכה: נחום גוטמן, ימים רבים, מוזיאון נחום גוטמן, 2001, עמ' 24 (מצולם).

לנחום גוטמן מקום של כבוד בתולדות האמנות הישראלית, כאשר היה לחלק מקבוצת אמנים שהגדירה את סגנון הציור הבולט בארץ מתחילת דרכה. גוטמן מצייר את היצירה "סירות בנמל", כשהוא ניצב על נמל העיר ומשקיף אל הים. הרגע המתואר הינו רגע של מפגש או קבלת פנים חמה, הודות לאוניות המקושטות והבזק האור הנראה כדמות מלאך המנופף לשלום לזה שנמצא על החוף. מפגש זה הוא רגע של שמחה ותקווה שמגולם גם בצבעוניות היצירה ובמיזוג שבין משטח הצבע הכחול האינסופי לבין הצבעוניות הרועשת ומלאת שמחת החיים של אוניות. (1) ״אני משתדל למסור את תחושת ההתפעלות שנשארה לי מאותם ימים שהגעתי ליפו והאוניות היו מקושטות בתרנים כה יפים עד שנראו כאילו הם מביאות לי מתנות. וכל דגל ודגלון שהתנופף ברוח היה ככף יד המנפנפת לשלום של ידיד מאיזו ארץ רחוקה, והשמיים היו רחבים ללא מצרים…״ (2)
נדמה שהיצירה שלפנינו מתארת את רגע הגעתו של גוטמן ארצה לאחר ששהה זמן מה באירופה, שם הושפע רבות מאמנים כמו מאטיס וסזאן. הסגנון החדש שמפתח גוטמן, אותו ניתן לראות גם ביצירה זו, מאגד בתוכו את המאפיינים האמנותיים המוכרים מסגנונו המוקדם ואת איכויות הציור המודרני המוכר באירופה של אותה התקופה. הפירוק הצורני ומשטחי הצבע האינסופיים יוצרים מכלול כמעט אבסטרקטי בו ניתן גם כן, לזהות מחשבה אימפרסיוניסטית, כמו העיסוק והבחינה של התנועה והאור. הים ביצירותיו של גוטמן משמש כמושא התבוננות אך גם כמושא אהבתו, כאשר האמן הרבה לצייר את הים והנמלים של תל אביב וחיפה. לאוניות תפקיד מרכזי ביצירותיו, כשאופן תיאורן מחביא בתוכן משמעויות התורמות לתחושות אותן מבקש גוטמן להציף. האונייה ביצירה זו הינה הקבלה ללווייתן, שביהדות נתפס כחיה טובה ואף אימהית, שממנו ״ייוולד מחדש״ יונה הנביא לאחר שלושה ימים. כך, האוניות של גוטמן, מכילות בתוכן תחושות ומאפיינים של התעוררות, חיים, שמחה ואופטימיות לצופה. לצד האופטימיות ושמחת החיים המתוארת דרך צבעוניות מנוגדת ודימויים השזורים ביצירה, יש לשים לב לתנועתיות העגולה ולרכות של משיכות המכחול שיוצרות מכלול הרמוני ורומנטי.
היצירה ׳סירות בנמל׳ הוצגה בתערוכת ״ימים רבים: האניה, הנמל והים ביצירתו של נחום גוטמן״ בשנת 2001 ומשמשת כאבן דרך משמעותית בגוף העבודות שהותיר אחריו נחום גוטמן.

1. נחום גוטמן, בתיה באר, ואורית גרוסמן, ימים רבים: האניה, הנמל והים ביצירתו של נחום גוטמן (תל-אביב: מוזיאון נחום גוטמן, 2001), עמ׳ 15 .

2. נחום גוטמן, ויואב דגן, נחום גוטמן, 1898-1980 (תל-אביב: מוזיאון נחום גוטמן, 2003), עמ׳ 92 .

הערכת מחיר: $45,000 - $60,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: נחום גוטמן

נחום גוטמן הוא צייר, מאייר וסופר ילדים מהחשובים בתולדות ארץ ישראל, חתן פרס ישראל לספרות ילדים. גוטמן נולד בשנת 1898 בסרביה ובגיל 7 עלה עם משפחתו לישראל, ובילה את שנות ילדותו ביפו ונוה-צדק שהשפיעו מאוד על עבודותו. בהיותו בן 15, החל ללמוד אמנות בבית הספר, בצלאל, בירושלים אבל פאן. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נסע ללמוד באירופה וגר בין השאר בוינה, פריז, רומא וברלין.

בשנת 1926 עלה שוב ארצה והתיישב בתל אביב, ונמנה בין חלוציה של הסגנון הארץ-ישראלי ביחד עם ראובן רובין, ציונה תג'ר וישראל פלדי. רוב האמנים בשנות ה- 20 נטו לתאר את חיי אידילייה בין היהודים לערבים: יושבים בבתי קפה, רוכבים בין הכרמים, ונחים בפיקניק. גוטמן אשר גדל ביפו, הרבה לתאר את הפרדסים של נוה צדק. הפרדסים באותה התקופה היו לרוב שייכים לערבים והפרדסים סימלו את המזרחיות שהיוו אצל גוטמן מסתורין ומשיכה. המשיכה של גוטמן למזרח התבטאה ברמזים לעוצמה, יצריות ומיניות בציוריו משנות ה- 20. גדעון עפרת תיאר: "ב- 1926 כבר ידעה הארץ את נפילת טרומפלדור וחבריו, ואת רצח ברנר וחבריו ואת ההתנקשויות הדו-צדדיות בתל אביב. אך נחום גוטמן, בדומה לשאר האמנים הארציישראליים דאז, מיאנו לראות בערבים אויבים ואף להיפך – ייפו ושגבו אותם בציוריהם. כך עד לפרעות תרפ"ט. עד לאותו אסון בחברון ובערים נוספות – החגיגה הערבית לא חדלה בציור המקומי בכלל ובציורי גוטמן בפרט".

בשנות ה- 30, גוטמן ושאר האמנים המקומיים הרבו בגיחות לפאריס והגיעו למיצוי של הסגנון הנאיבי- אוריינטליסטי. הצבעים הפכו כהים יותר והנוף הישראלי הפך לנוף בעל אפרוריות צרפתית וצבעים כהים יותר בהשפעת מאטיס וסזאן. בשנות ה- 50 הרבה גוטמן לתאר סצנות בטיילת בטבריה, על דייגיה ואנשיה, הנוף נעשה כחול ומוטיב האוניות חזר בציוריו. גם בשנים מאוחרות יותר חזר גוטמן להתרפק על הימים היפים והאבודים של יפו, נווה צדק ותל אביב. יפו חזרה להיות הרמונית וידידותית: פרשים וכרכרות ברחוב, מוכרי אבטיחים חביבים וצבעים עליזים מתארים את האגדה הנוסטלגית.
גוטמן כתב ואייר עשרות ספרים, זכה בפרס דיזינגוף לציור בשנת 1938, יקיר תל אביב (1976), ופרס ישראל לספרות ילדים ב- 1978. בשנות ה- 50 ציוריו הוצגו במוזיאונים החשובים בעולם ובמקביל יצר גוטמן מס' ציורי קיר ופסיפסים שמעטרים את העיר תל אביב. גוטמן אשר נפטר בגיל 82 הוא אחד מהאמנים הישראליים החשובים והאהובים ביותר.

בין 1920 ו 1926- למד גוטמן אמנות בוינה, ברלין ופריז. במהלך תקופה זו החל לאייר ספרים, תחום מרכזי באמנותו הרב תחומית של גוטמן לאורך חייו. בין היתר, אייר את ספריו של אביו, בן ציון, חיים נחמן ביאליק ואת ספרי הילדים שכתב בעצמו. כששב גוטמן לארץ השתלב בקבוצת ”אמני ארץ ישראל” לצד אמנים אחרים כגון ראובן רובין וציונה תג’ר. אמני קבוצה זו עסקו בתיעוד הארץ, נופיה ותושביה תוך שימת דגש על צבעים עזים והאור הבוהק של הארץ. בספרו ”נחום גוטמן” כותב אהוד בן עזר שגוטמן העיד על עצמו כי נכנס לאווירה של חבריו מימי בצלאל והחל לתעד את האור ואת האפקטים המנוגדים שמצא בהווי המזרחי.

לתל אביב מקום מיוחד בציוריו של גוטמן והיא נושאת מטען רגשי-אישי עבורו. היותו עד להתפתחותה והתפתחותו האישית במקביל לה. זיהויו המובהק של גוטמן עם העיר תל אביב קשור קשר הדוק לאופן בו הוא עקב ותיעד אותה בציור ובכתיבה, שלב אחרי שלב, מדיונות החול הצהובות עד להתגבשותה לעיר ממשית ותוססת. בציוריו ניסה גוטמן להנציח את האווירה הים תיכונית ולתפוס את מושג האור. הקומפוזיציות הפשוטות יחסית רוויות ניגודים צבעוניים חריפים אך הרמוניים. לדמות האנושית תפקיד חשוב בציוריו. האווירה אותה קלט גוטמן מועברת הלאה בציוריו במעטפת רומנטית ורכה מחד אך דינמית, אופטימית ומלאת חיים מאידך.