מכירה: אמנות ישראלית ובינלאומית - מכירה 194 תאריך המכירה: 14.04.2024 Item: 87

שלום סבא

ארכיאולוגיה,
טמפרה על נייר, 12X25 ס"מ.
מקור: אוסף גבי ועמי בראון.

זיגפריד שלום סבא נולד בטילזיט, פרוסיה, בשנת 1897. בשנות ה-20 וראשית שנות ה-30 עשה לו שם בגרמניה כצייר דיוקנאות, מאייר ספרים וכתבי עת ומעצב תפאורות במה. בשנת 1933 , עם עלותה של המפלגה הנאצית לשלטון, נמלט מגרמניה לבזל ומשם לסטוקהולם בה המשיך לעצב תפאורות לתיאטרון ולאופרה שזכו לביקורות נלהבות. בשנת 1936 הגיע לארץ ישראל. כאן הפך לאחד האמנים המגוונים והמרשימים בתחומי הציור, הצילום, תפאורות לתיאטרון “הבימה” ואיור כריכות לספרים. בשנת 1967, עקב בריאותו הרופפת, חזר לגרמניה שם הלך לעולמו בשנת 1975 . סבא היה ועודנו אחד האמנים החשובים והבולטים באמנות הישראלית. על אף היותו “זאב בודד” שלא השתייך לשום קבוצה או זרם אמנותי, זכה להערכה רבה ונחשב כ”אמן של אמנים”. לראייה שלוש תערוכות היחיד שנערכו לו, עוד בימי חייו, במוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 1994 נערכה לסבא רטרוספקטיבה גדולה במשכן לאמנות עין חרוד, שנדדה אחר כך בחלקה למוזיאון ישראל.

בימים אלה מתקיימת תערוכה גדולה של האמן (רביעית במספר) במוזיאון תל אביב לאמנות (אוצרת: נעמה בר-אור). בתערוכה המקיפה מוצגות מעל מאתיים עבודות בתחומי הציור, הצילום, התיאטרון וציורי הקיר. מרביתן נלקחו מאוספים פרטיים וחלקן מאוספי מוזיאונים ומוסדות ציבוריים. את התערוכה מלווה ספר מאמרים רחב יריעה בעריכתה של דר’ גליה בר אור.

ארבע העבודות המוצעות כאן כעת למכירה מייצגות את יצירתו של סבא בתחום תפאורת התיאטרון (מס’ 66 – “אדיפוס המלך” ב”הבימה”, שנת 1947), אמנות ציורי הקיר (מס’ 89 – “יוסף ואחיו” לשעבר בבית המלין בתל אביב, נהרסה) וסדרות הארכיאולוגיה (מס’ 87) והאלמנטים (מס’ 88). זו האחרונה נחשבת בעיני רבים כפסגת יצירתו.

דוד פיקלני

הערכת מחיר: $1,200 - $1,600

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: שלום סבא

סֶבָּא, נולד ב-1897 במזרח פרוסיה ונפטר בשנת 1975. עסק בציור, עיצוב תפאורות ומיצבים. סבא רכש את הכשרתו האמנותית בקניסברג ובברלין. הוא ערך מסעות באינדונזיה, בפינלנד ובמדבר הנובי. בין השנים 1930-1929 הוא שהה בצרפת, ובשנת 1936 עלה לארץ והשתקע בה. במסגרת מסורת הציור הישראלית, ניתן לראות בסבא את אחד האמנים הטרום-כנעניים הבולטים. משנת 1947 עד שנת 1954 עסק סבא בחקר בעיות אופטיות במסגרת תאוריית "האובייקטיביות החדשה", שבה בנה את השטח במישורים גאומטריים המגלמים אשליות נפחיות. בשנת 1955 ובהמשך, הציג קומפוזיציות על ראייה חדשה של עצמים במרחב. שלום סבא, שעוד בעברו הגרמני הוכיח פיגורטיביות שבסגנון מקס בקמן, סירב להשלים עם דין ההפשטה. ב-1960 עלו שתי תערוכות יחיד שלו במוזיאון תל אביב לאמנות וסדרה של עבודות מונומנטאליות באשקלון, חיפה, גבעתיים ותל אביב. במהלך שנת 1961 יצר סבא ארבע עבודות גדולות יחסית במדיומים שונים בעקבות ביקור בקיסריה ועתיקותיה. שלוש מהן כונו על ידו "ארכאולוגיה" והרביעית כונתה "קיסריה". בדיעבד היו אלו עבודותיו הגדולות האחרונות. משנת 1964 ועד מותו יצר סבא למעלה ממאה קולאז'ים קטנים, שנושאיהם חידתיים, אשר יוצרים עולם קסום ומלא מסתורין. מעין "ברכת פרידה מהעולם המוכר". מאז ומעולם ראה עצמו סבא, מזוהה עם האוונגרד והקידמה. סדרת "האלמנטים" שלו מנסחת את הדימוי החומרי במונחים צורניים טהורים, מה שאמני ההפשטה כינו "ערכים". משימתו הייתה ברורה: לאחד את המודרניות עם ה"ממשי", לשלב אוטונומיה אמנותית עם מחויבות ל"עולם שבחוץ".