סיגלית לנדאו

שוקת מים, 2002 ,
בטון, ברזל, פלסטיק ופיגמנט,
85x65x41 ס"מ.

תערוכה: סיגלית לנדאו, , The country גלריה אלון שגב, 2002 .

לצפייה בסרטון על היצירות של סיגלית לנדאו לחצו כאן

סיגלית לנדאו (נ. 1969 ) הינה מהאמניות הישראליות המצליחות ביותר בעולם. יצירתה מתרכזת בפיסול, וידאו ומיצב באמצעותם היא עוסקת בנושאים שנמצאים בליבת ההוויה האנושית וכן הזהות הישראלית. לנדאו היא בוגרת בצלאל, אשר כבר בעת לימודיה סומנה ככוכבת ואף הציגה בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל מיד אחרי סיום הלימודים ב -1995 . עבודותיה המוקדמות הינן מיצבים תיאטרליים עוצמתיים המשתמשים בחפצים מצויים שטופלו או סודרו מחדש ופיסול עתיר דמיון המרמז לחיים סמויים המתקיימים בטריטוריות שוליים חשוכות. בסופו של אותו עשור עברה להתמקד בעבודתה בוידאו וכמה מעבודותיה מאותה תקופה הפכו להיות איקוניות באמנות הישראלית. ב- 2002 מציגה לנדאו תערוכת יחיד בגלריה אלון שגב. על אף היות הגלריה מסחרית, אופי התערוכה תואר על ידי המבקרים כמוזיאלי. שם התערוכה The Country לקוח משמו של עיתון 'הארץ' אשר מגיליונותיו יצרה האמנית את הפסלים בתערוכה. זו היתה תקופת האינתיפאדה השנייה, כאשר כותרות העיתון זעקו בכל יום על זוועות חדשות. לנדאו כופרת בזמניות המאפיינת את דפי העיתון במהותם ונותנת להם חיי אלמוות בדמויות והפירות הבאושים שפיסלה עבור מיצב זה, כאשר הכותרות עדיין מזוהות וזועקות מתחת לצבע האדום שאיפיין את המיצב. לנדאו יצרה מעין פרדס במציאות דיסטופית אשר עציו עירומים, פירותיו מתגוללים על הקרקע וביניהם שלוש דמויות אנושיות, שנדמה כאילו עורן קולף מעליהן. אלו הם 'הקוטפת', 'הסוחב' ו'סופר הפירות', לכל אחד מהם היסטוריה הנעוצה בתולדות האמנות, הווה מתעתע ועתיד מאיים. בתוך הפרדס ניצבת שוקת מים, זו היצירה המוצגת כאן, ולצידה 'כוס חוט שזור', כפי שכינתה אותה לנדאו, העשויה מהחלק העליון של בקבוק מים מינרלים בשילוב עם חוט ברזל מסובב ונקשרה בחלקי אינסטלציה. השוקת וכוס היין כביכול, מייצגות את החיים, אולם הן נותרו חרבות וחסרות חיים, ממש כמו שאר האובייקטים במציאות הדיסטופית שבראה לנדאו. ב- 2005 , במסגרת תערוכתה 'הפיתרון הסופי' במוזיאון תל אביב, החלה לנדאו לעסוק בים המלח. במסגרת זו יצרה לאותה תערוכה וידאו בשם Dead See שמאוחר יותר נרכש על ידי מוזיאון ה- MoMA בניו יורק. באותה תקופה החלה גם ליצור עבודות מלח – אובייקטים אותם היא משקיעה בים המלח והם מצופים בגבישי המלח, איתן היא מזוהה במיוחד. ב -2011 נבחרה לנדאו לייצג את ישראל בביאנלה בונציה בפרוייקט קונספטואלי המבקש להציע בניית גשר מעל ים המלח שיחבר בין ישראל וירדן. ב- 2022 הציגה לנדאו את 'הים הבוער' במוזיאון ישראל, תערוכה עצומה המסכמת את שנות המלח שלה וזכתה להצלחה רבה בקרב המבקרים והציבור הרחב. לאורך השנים יוצרת לנדאו באינטנסיביות ומציגה כל הזמן בתערוכות יחיד בהולנד, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, צרפת וארצות הברית וכן בישראל, בגלריות השונות עימן היא עובדת – אלון שגב, חזי כהן והר-אל. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס גוטסדינר ופרס סנדברג וכן קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן גוריון. עבודותיה נמצאות באוספי מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב, בנוסף למוזיאון ה- MoMA וכן כמעט בכל אוסף פרטי חשוב בישראל לרבות אוסף דיסקונט, אוסף הפניקס ורבים אחרים.
שלומית אורן

הערכת מחיר: $10,000 - $15,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו היא אמנית רב תחומית שיוצרת בווידאו, פיסול ומקימה מיצבי אמנות. לנדאו נולדה ב-1969 בירושלים, היא למדה אמנות לתואר ראשון ב"בצלאל" בין השנים 1994-1990 ולאחר מכן המשיכה לתואר שני שסיימה ב-1995. כיום היא מתגוררת ויוצרת בישראל. לנדאו נוגעת בסוגיות חברתיות, היסטוריות ופוליטיות במדיומים שונים. לנדאו לעתים קרובות יוצרת בעזרת חומרים מוכנים מראש ומייצרת מיצבים בקנה מידה גדול. סיגלית לנדאו התפרסמה לראשונה כשסיימה את לימודיה ב"בצלאל", כאשר השתתפה בשתי תערוכות קבוצתיות של פרויקט האמנות "ארט פוקוס". בפרויקט בו השתתפה, קבוצת האמנים הציגו את יצירותיהם בחללי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בפרויקט לנדאו יצרה מיצב בו היא מדמה את אורך חייו של חסר בית המתגורר בתחנה המרכזית החדשה. ב-1995 לנדאו הציגה לראשונה תערוכת יחיד במוזיאון ישראל. המיצב שיצרה לתערוכה היה טעון בנושאים פוליטיים ולאומיים. בתערוכה יצרה מיצבים דרמתיים גדולי ממדים. ב-2005 סיגלית לנדאו הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה שנקראה "הפתרון האינסופי" הוצגה בחלל בית הלנה רובינשטיין. בתערוכה לנדאו הציגה פסלים מחומרים מגוונים, עבודות ווידאו, אובייקטים עשויים מסוכר ומצופים במלח. התערוכה עסקה בנושאים טעונים, פוליטיים ועכשוויים וזכתה להצלחה רבה. בין היצירות המוכרות ביותר מתערוכה זו היא יצירת הווידאו "DeadSee" בה רואים את האמנית בין אבטיחים המסודרים בצורת ספירלה. הווידאו מציג את האבטיחים נפרדים באיטיות מהספירלה שנפרמת. היצירה זכתה להצלחה והוצגה בין השאר במוזיאון ה- MOMA בניו יורק שם לנדאו הציגה תערוכת יחיד בשנת 2008. לאחר מכן היצירה עברה לתערוכת הקבע של אמנות ישראלית במוזיאון ישראל. לנדאו ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 2011. בתערוכה הציגה מיצב שעוסק בנושא שחוזר רבות ביצירותיה – ים המלח. בעבודותיה המאוחרות לנדאו הציבה חפצים בקרקעית ים המלח והוציאה אותם כאשר היו מכוסים בשכבה של מלח. העיסוק בים המלח נבע מרצון של לנדאו להגיע לפרויקט בו היא תבנה גשר מלח צף אשר יחבר בין ישראל לירדן. במהלך שנות יצירתה הציגה לנדאו תערוכות יחיד רבות במוזיאונים ובגלריות הנחשבות ביותר בארץ ובעולם. לנדאו זכתה על יצירתה בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר בשנת 2004. כמו כן ב-2016 זכתה בפרס סנדברג לאמן ישראלי מטעם מוזיאון ישראל. יצירות רבות של לנדאו נמצאות באוספים מובילים בארץ ובעולם כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב, MOMA ניו-יורק, Brooklyn Museum ניו-יורק ועוד. כיום, סיגלית לנדאו נחשבת לאחת האמניות הישראליות המצליחות בסצנת האמנות הבינלאומית.