מכירה: Auction 122 תאריך המכירה: 20.01.2007 Item: 86

ראובן רובין

86. ראובן רובין 1974 – 1893 עזרת נשים בבית הכנסת, אקוורל, 40X32 ס"מ, חתום. 20,000 – 16,000 $ בקטלוג התערוכה ’ראובן רובין – מקום חלום’ (שמוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות) כותבת כרמלה רובין: " לנקודת התצפית התמימה, הפרימיטיבית, שראובן כמו אמנים אחרים מבני דורו אימצו לעצמם בארץ ישראל, מקורות סגנוניים באמנות המזרח הקדום, באמנות הניאו-ביזנטית, ובקוטב אחר במודרניזם … נקודת המבט הפרימיטיביסטית שירתה את האמנים הארץ-ישראלים גם בכך שתאמה אותו היבט היסטורי בדת ובתרבות היהודית שעל פיו היה המזרח מקור הקודש, וגם בכך שתאמה את ההיבט העכשווי של האתוס הציוני בדבר תפיסת העלייה לארץ ישראל כלידה מחדש. אם נולדת מחדש בבואך לארץ, הרי אתה כילד מגלה את העולם מתוך סקרנות ופליאה, וכילד אתה מצייר בחופשיות, משוחרר ממוסכמות, חופשי משכלתנות וללא היסוס… הגישה הנאיבית והסגנון הילדי מעניקים לאמן היוצר כלים להתמודד עם הראשוניות של התחלה בסביבה חדשה". במבט תמים, מוקסם ופיוטי מתאר ראובן 2 נשים וילד יושבים בעזרת הנשים בבית הכנסת. בציורו זה, כנראה משנות ה30-, מתקיים מיזוג מלא חן בין מזרח למערב. את המבנה הקומפוזיציוני של הציור לקח ראובן מהאימפרסיוניזם הצרפתי. שתי הנשים והילד יושבות על מרפסת עזרת הנשים בבית הכנסת כפי שרנואר ומאנה תיארו את נשות החברה הבורגנית הפריזאית יושבות על בלקוני הבתים ובלקוני התיאטרון, לבושות במלוא הדרן ומשקיפות על הנעשה מתחתן. הנופך המזרחי בציור מודגש על ידי מעקה הברזל המפרוזל בסגנון אוריינטאליסטי מובהק החוצה את הציור לרוחבו, ובעיצוב דמויותיהן של שתי הנשים כמדונות ביזאנטיות מקושטות בשרשראות חרוזים ולבושות בסגנון המקום בשמלות לבנות רפויות ומטפחות ראש גדולות המשתפלות עד הקרסוליים כשלרגליהן מוקסינים מזרחיים.

הערכת מחיר:

נמכר ב: 25300

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: ראובן רובין

ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893 ונודע בתור אחד האמנים הישראליים החשובים והמשפיעים עד עצם היום הזה. בהיותו בן 19 עלה לראשונה לישראל והחל את לימודיו בבצלאל אקדמיה לאמנות בירושלים. פחות משנה לאחר מכן, כבר עזב לפריז ובהמשך לניו יורק. בשנת 1923 עלה בשנית לארץ ישראל והפך לאחד האבות המייסדים של הציור הארץ-ישראלי.
ראובן של שנות ה- 20 נתפס כאמן החילוני אשר מגשים את חלום הציונות ומהות הישראליות הישנה והטובה. רובין נמנע מלעסוק במתח של שנים אלה ובמקום, בחר להציג אידילייה של יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, חלוצים ובורגניים. הוא התייחס לדמויותיו באהדה טבולה בתום ובצניעות, שותל שלל סמלים בציוריו. ברבים מציוריו, כלל שתילים, פרחים ועצים שמבטאים התחדשות, צמיחה ופריון. הדמויות בציוריו משנות ה- 20 גדולות וחסונות, סמל לנטיעה באדמה, בדומה לטריפטיך המפורסם משנת 1923, פירות ראשונים, אשר מוצג במוזיאון ישראל. רובין שילב חיות רבות בציוריו, מחד סמל להרמוניה, ומאידך סמל לפשטות ועמל. העלייה השלישית והרביעית היוו סמל לבורגנות החדשה, והיו בעלות אופי מודרני, וכך גם ראובן רובין הושפע מהסגנון הפרימיטיבי של גוגן ומאטיס. ציוריו משנים אלה נדירים בחשיבותם בציור הארצישראלי של ראשית המודרניזם המקומי.
בשנות ה- 30 ציוריו הפכו כהים יותר בהשפעת אסכולת פריז, אך גם עקב מאורעות תרפ“ט שהעיבו על האווירה של היישוב. בהמשך הרבה לצייר נופים של ירושלים, צפת, טבריה והרי הגליל בצבעוניות משתנה, אך הצבע הירוק שלט בפאלטה. עצי הזית בדרך לירושלים או צפת הפכו לסימן ההיכר של ראובן רובין, אפופים אווירה מיסטית בסגנון נאיבי.
בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לציור וציוריו מעטרים את משכן הכנסת, בית הנשיא ומעון ראש הממשלה.