מכירה: Auction 136 תאריך המכירה: 30.01.2010 Item: 185

אביבה אורי

1989 – 1927 ירושלים, 1988, טכניקה מעורבת על נייר, 151X100 ס”מ, חתום ומתוארך. האמנית אביבה אורי, אשר השנה מלאו עשרים שנה למותה, חקוקה בהיסטוריה של האמנות הישראלית בזכות התמקדותה ברישום המופשט. אורי נולדה בצפת בשנת 1927. את הכשרתה האמנותית רכשה אצל האמנים משה קסטל ודוד הנדלר, אשר הייתה בת זוגתו והייתה לו למוזה בציוריו. רבות נכתב ונאמר על הקשר הסימביוטי והמורכב בין שני האמנים על מרכיביו המרתקים וההרסניים. ההשפעה ההדדית ביניהם הפרתה את יצירתם אך גם הולידה תלות קטלנית. לא בכדי, היו אלה סיפור חייה הסוער וחזותה הדרמטית שמשכו את עיקר תשומת הלב בשנות חייה של אורי, בעוד התפתחותה האמנותית בזמנו הייתה מוכרת בעיקר לחבריה האמנים. הקווים והכתמים השחורים היו כה מזוהים עם אורי והקנו לה מוניטין של רשמת מבריקה. הם הפכו לשם נרדף לציור האבסטרקטי הישראלי שאורי נמנתה על חלוציו. יש לציין כי בחירתה של אורי לרשום ודווקא על נייר מתכלה, נחשב לדבר חריג. במאמרה של גליה בר-אור על נשים אמניות בימי קום המדינה היא מציינת כי הנייר נחשב למדיום נחות, לסקיצה שלא נחשבת כעבודה מוגמרת הראויה לתצוגה. אחד מהישגיה של אורי בתערוכותיה בשנות החמישים, הוא שהיא זכתה למצב את הנייר כמדיום בעל ערך. בספרה על אורי מציינת בר אור כי יש לזכור כי ”המכאני אינו מייתר את טביעת היד הרושמת. הרישום הוא מסמך שיש לחדור אל תוך-תוכו בהתבוננות שאין לחזותה, רבת-פנים, בלתי נדלית.” את הקווים השחורים הדומיננטיים בציוריה היו שהשוו לאיפור השחור על פניה הצבועים לבן מאחוריהם נדמה שהסתתרה כמסכה. לאחר מותה, יצירתה הענפה וחיבורה האינטלקטואלי של אורי לאמנות הבינלאומית של זמנה פרצו לתודעת הקהל הרחב. הקווים בציוריה והתנועתיות החושית על גבי הבד, הינם חיבור בין שני מוטיבים מרכזיים, הקשורים גם לרקע של אורי במחול. את התלבטויותיה לגבי אופן הנחת הקווים ניתן לקרוא ביומן נעוריה. בגיל מאוחר הודתה גם בהשלכת חרדותיה ומועקותיה האישיים אל הקו שבציוריה. אורי זכתה בפרס דיזנגוף בראשית שנות החמישים ובעקבותיו, בשנת 1957 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב וכן הציגה בביאנלה בפריז. שרה ברייטברג-סמל אצרה לה תערוכת יחיד נוספת במוזיאון בשנת 1977. בשנת 2002 הוצגה במשכן לאמנויות בעין-חרוד רטרוספקטיבה מקיפה של יצירתה של אביבה אורי. בחו”ל הציגה אורי בכמה תערוכות אך לא נחקקה בתודעת השוק הבינלאומי. אביבה אורי נפטרה בשנת 1989

הערכת מחיר: $7,000 - 9,000

נמכר ב: 12750

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: אביבה אורי

אביבה אורי נולדה בצפת בשנת 1922. כבר בנעוריה החלה אורי לעסוק בציור, עיסוק שלא זכה לעידוד מצדו של אביה. למרות זאת, שיעורי האמנות הראשונים שלה נערכו בשנת 1943 אצל משה קסטל תוך ניהול רומן בין השניים שבגינו הפסיקה אורי את שיעוריה אצלו. בשנת 1944 החלה ללמוד אמנות בשנית, הפעם אצל הצייר דוד הנדלר אשר היה בן זוגה עד סוף חיה. בתחילת דרכה, בשנות ה-50, התבססו רישומיה של אורי על נופים, פורטרטים ומראות, אך כבר אז היוו אלה רק בסיס לציוריה. בשלהי שנות החמישים הפכו הנושאים בציוריה של אורי מפיגורטיביים למופשטים יותר ויותר תוך שמירה על תחושה צורנית חזקה. הרכיבים בציוריה מופיעים כשיכבה על גבי שיכבה, מסתירים אלו את אלו. מוטיב המופיע בכל שלבי יצירתה של אורי הינו המלבן – בעבודות רבות מתייחסים המלבנים ל"קברים נסתרים" או ל"טנקים שורדים", אצל אורי המוות שביצירה והיצירה שבמוות הם היפוכים שגורים. עבודותיה של אורי סובבות סביב קומפוזיציות מדוייקות אותן יצרה ברישום קווים אקספרסיבי ומורכב, הקווים בעבודותיה מביעים רגשות עזים וסערות נפש תוך כדי שליטה מלאה בקו ובקומפוזיציה. מתחילת דרכה ועד סוף שנות השישים היו עיקר ציוריה מבוססים על הצבעים השחור והלבן בלבד. הצבע השחור ברישומי הגיר שלה עבה, סמיך ואפל. לקראת סוף שנות ה- 60 החלה אורי לעשות שימוש ביותר ויותר צבעים בהשפעת הפופ ארט, כולל שימוש בצבעי שמן ואקריליק על גבי בד, אולם המשיכה במקביל גם בעבודה עם הנייר כמדיום עיקרי. גם כאשר עשתה שימוש בצבע, בדרך כלל עדיין היה הגיר השחור הבסיס לציור. אביבה אורי ציירת ישראלית אשר נודעה בעיקר בזכות רישומיה. מי שנחרטה בתודעה הציבורית כאישיות רבת מסתורין ואחת מן היוצרות המשפיעות בעולם האמנות הישראלי.